מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Pediatrics עולה כי מדד הכולל בעיות נוירולוגיות והתנהגותיות בתינוקות מסייע בניבוי עיכובים התפתחותיים מאוחר יותר בגילאי הילדות. המדד, המכונה Neonatal Intensive Care Unit Network Neurobehavioral Scale (NNNS), מראה הצלחה רבה יותר בניבוי הפרעות התפתחותיות בילדים עד גיל הגן לעומת גיל ההיריון ומצה סוציו אקונומי (Socioeconomic status, SES). במחקר זה, ביקשו החוקרים להשוות את התוצאות של תינוקות שנחשפו במהלך ההיריון לתרופות לאלו של תינוקות שלא נחשפו לתרופות.

מדד ה-NNNS, הכולל מרכיבים דוגמת היכולת לעקוב אחר גירויים שמיעתיים וראייתיים אנושיים ושאינם אנושיים, תגובות היפרטוניות, לתרגיה ומידת עוררות ודחק, לוקח כעשרים דקות להשלמתו ויכול להתבצע בידי כל איש צוות רפואי העובר הכשרה לכך.

החוקרים מסבירים כי זיהוי מוקדם של בעיות התפתחותיות הינו חשוב מאחר ומחקרים מראים שילדים ניתנים להרוויח יותר מהתערבות טיפולית באם זוכים לקבלה בגיל מוקדם. על אף שמוקדם עדיין לקרוא לבדיקות סקר של NNNS בצורה גורפת, מבהירים החוקרים, יתכן ומדובר בשאלה שתבחן בעתיד. לדבריהם, סקירה אוניברסאלית הינה שוות ערך רק באם ידוע כי היא מסייעת באוכלוסיות אחרות, ולאחר שבוצעו המחקרים הטיפוליים המקרים כי ניתן להתערב בצורה יעילה ולמנוע את התוצא הרע.

במחקר נכללו נבדקים ממאגר ה-Maternal Lifestyle Study, מחקר לונגיטודינלי רב-מרכזי אשר עקב אחר תינוקות שנחשפו במהלך ההיריון לתרופות ושנולדו לפני המועד. ניתוח הנתונים הנוכחי כלל 658 תינוקות אשר נחשפו לקוקאין לפני לידתם. תינוקות אלו הושוו לקבוצה של 730 תינוקות אשר לא נחשפו לקוקאין, ואשר הותאמו להם על פי גיל ההיריון, מין, גזע ומוצא אתני.

החוקרים ביקשו לקבוע שמא התינוקות נחשפו לקוקאין, אופיאטים, טבק, אלכוהול ו/או מריחואנה ותיעדו את מידת החשיפה באם התקיימה, ובנוסף אספו מידע אודות משקל ואורך התינוק בלידתו, היקף הראש, ותוצאות בדיקת אולטרא-סאונד תוך-מוחי בגיל 44 שבועות.

החוקרים מציינים כי מבחן ה-NNNS בוצע בביקור בגיל חודש שלאחר הלידה, בקרב כ-90% מהתינוקות המקוריים במחקר (1,248 תינוקות מבין 1,388). על בסיס ציוני ה-NNNS, חולקו התינוקות לאחת מחמש קטגוריות סיכון, או ‘פרופילים’, כשפרופיל 5 משמעותו הסיכון הגבוה ביותר.

החוקרים מצאו כי בהשוואה ליתר התינוקות, 72 התינוקות שסווגו בקבוצה 5 (אשר היוו 5.8% מסך אוכלוסיית המחקר) הראו רמות ירודות של קשב ורמות גבוהות של עוררות, אקסיטביליות, היפרטוניות ודחק. תינוקות אלו נטו יותר להיות חשופים לאלכוהול ולתרופות במהלך ההיריון ולהיוולד לפני המועד, או במשקל נמוך. למעלה ממחציתם שקלו פחות מ-2500 גרם, הם מציינים.

במהלך שלוש שנות המעקב, ביצעו החוקרים מבחנים התפתחותיים לתינוקות, לרבות ה-Bayley Mental Developmental Index וה-Psychomotor Developmental Index. בביקור שנערך בתום שלוש השנים, נתבקשו האמהות למלא את שאלון ב-Child Behavioral Checkist (CBCL). בתום ארבע שנים, העריכו החוקרים את מידת המוכנות לבית הספר בקרב הנבדקים, ובתום ארבע וחצי שנים מדדו את רמות ה-IQ באמצעות ה-Wechsler Preschool and Primary Scale of Intelligance.

לדברי החוקרים, תוצאותיהם מראות כי כ-40% מהתינוקות שסווגו לקבוצה 5 (קבוצת הסיכון הגבוה ביותר על פי מדד ה-NNNS) הראו בעיות התנהגותיות ובעיות במידת המוכנות לבית הספר באופן משמעותי קלינית, וכ-35% מהם הראו IQ נמוך. בנוסף, לא פחות מ-42% הראו ציונים התנהגותיים כוללים חריגים במדד ה-CBCL.

החוקרים מוסיפים כי כ-22% מהתינוקות סווגו בקבוצת הסיכון הרביעית, וכי אלו הראו תוצאות קיצוניות של טונוס, מידות גרועות ביותר של החזרים, איכות ירודה של תנועתיות ומספר גבוה של סימני דחק. כשביקשו החוקרים לשלב את קבוצות סיכון 4 ו-5, מצאו סימני אזהרה נוספים לבעיות התפתחותיות.

באשר למגבלות המחקר הנוכחי, מציינים החוקרים את העובדה כי נכללו בו רק תינוקות אשר נחשפו לתרופות במהלך ההיריון, ואשר נולדו לפני המועד. הם מדווחים כי בימים אלה עובדים על מחקרים נוספים באמצעות מדד ה-NNNS בקרב אוכלוסיות נוספות של תינוקות בארצות הברית ובמדינות נוספות.

לאחר תקנון לגיל ההיריון ולמצב הסוציו-אקונומי, שני משתנים אשר מנבאים אף הם תוצאות התפתחותיות ירודות, נמצא כי מדד ה-NNNS נותר יעיל בניבוי תוצאת אולטרא-סאונד חריגה בגיל חודש בקרב התינוקות בקבוצת סיכון 5 (OR = 2.37 בהשוואה לקבוצות הסיכון האחרות), וכן בניבוי הפרעות נויראלגיות כרוניות (OR = 2.35), הפרעות התנהגות מוחצנות (OR = 2.05), הפרעות התנהגות מופנמות (OR = 2.72) והפרעות התנהגותיות בכלל (OR = 2.37). החוקרים מדגישים כי גם לו היו המשקל בלידה או המצב הסוציו-אקונומי מנבאים טוב כמו ה-NNNS, הרי שלא ניתן לעשות דבר אודותם. לעומת זאת, ניתן לנסות ולהתערב לטענתם בהתנהגות התינוק.

לדברי החוקרים, זיהוי מוקדם של בעיות התנהגותיות ונקיטה באמצעים מניעתיים עשויים להיטיב את התוצאות ארוכות הטווח. באם יאושרו ממצאיהם לפיהם הילדים המסווגים על פי מדד ה-NNNS כבדרגת סיכון 5 מצויים בסיכון מוגבר בעודם בני 4 שנים, יתכן וניתן לפתח התערבות טיפולית המבוססת על פרופיל זה ולבחון שמא היא מצליחה לצמצם ואף למנוע את התפתחות בעיות אלו.

החוקרים מכירים בכך שככל מדד אחר, גם ה-NNNS אינו נטול מגבלות. כך למשל, לא מן הנמנע כי תוך שימוש במדד זה, תינוקות מסוימים יסומנו כמצויים בסיכון להפרעות התפתחותיות, בעוד שלא כך יהיה. לדבריהם, השמת תווית שכזו על תינוק עלולה לפעול כנבואה המגשימה את עצמה, כשההורים מתייחסים אליהם בצורה שונה שלא בכוונה. החוקרים מסבירים כי ההורים עלולים למשל להתייחס לתינוק כאילו הוא ‘שברירי’, לא לספק לו את הגירויים הנחוצים, או פשוט לסבול ממתח רב. כך, עלול התהליך לגרום בפני עצמו לדבר אותו הוא מיועד למנוע.

עם זאת, החוקרים טוענים כי מדד ה-NNNS אינו פולשני וכי התערבות מוקדמת הינה פשוטה ושפירה. בנוסף, על ההורים לדבריהם להיות בסופו של דבר בעלי גישה לציוני ה-NNNS של ילדיהם ולהחליט בעצמם מה לעשות עם מידע זה. אחד החוקרים משווה את הדבר לתוצאות הבדיקה לגנים לסרטן השד BRCA-1 ו-BRCA-2, וטוען כי באם לאדם הגנים המגבירים את הסיכון ללקות בסרטן שד, הרי שמן הראוי שמידע זה יהיה זמין עבורו כך שיוכל להחליט מה לעשות עמו.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, מציינת מומחית בתחום כי ממצאים אלו הינם מרשימים ובעלי חשיבות. לדבריה, תוצאות המחקר הנוכחי מסייעות במילוי ‘החור השחור’ הקיים סביב השאלה אילו מהתינוקות עלולים להתקל בבעיות בהמשך חייהם. היא מוסיפה כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום, אולם טוענת כי מחקר זה מספק חלק מרכזי מהפאזל.

המומחית מוסיפה כי יתכן וניתן יהיה לפתח התערבויות טיפוליות המתמקדות בשיפור הקוגניציה והקשב בילדים קטנים מאוד עם ציון נמוך במבחן ה-NNNS או בסיוע כישורי המרחב שלהם. לדבריה, לא ידוע לה כי התערבויות כאלו קיימות כיום, ואולם סביר בהחלט בעיניה כי ניתן יהיה לפתחן בעתיד.

Pediatrics 2009

לידיעה במדסקייפ