מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-7 בדצמבר 2009 ב-Pediatrics, עולה כי נמצא קשר בין הכנסה מאוחרת של מזונות מוצקים לדיאטת תינוקות, ובין סיכון מוגבר לריגוש אלרגי למזונות ואלרגנים נשאפים בגיל 5 שנים.

החוקרים כותבים כי קיימת גישה לפיה הנקה בלעדית בתינוקות עד גיל 6 חודשים עשויה לצמצם את הסיכון לאלרגיה, אך עם זאת, אין לכך עדויות רבות בספרות. הם מציינים כי בעבודות קודמות נמצא קשר בין הכנסה מאוחרת של ביצים, חלב, דגנים ומזונות מוצקים אחרים לדיאטת התינוקות, ובין סיכון מוגבר לאטופיק דרמטיטיס, אקזמה וריגוש אלרגני. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין הגיל בעת הכנסת מזונות מוצקים לדיאטה במהלך השנה הראשונה לחיים, ובין הסיכון לריגוש אלרגי למזונות או לאלרגנים נשאפים בגיל 5 שנים.

החוקרים בדקו נתונים על 994 משתתפים בני 5 שנים ממחקר ה- Finnish Type 1 Diabetes Prediction and Prevention (DIPP) nutrition study. החוקרים מציינים כי משתתפי המחקר היו נשאי HLA הכרוך בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 1. הם בדקו האם הילדים ניזונו מהנקה ובאיזה גיל החלו לאכול מזון מוצק, וכן בדקו את רמות IgE ספציפי לאלרגן של הילדים בגיל 5 שנים.

מתוצאות המחקר עולה כי חציון משך ההנקה כתזונה בלעדית היה 1.8 חודשים (טווח 0-10 חודשים). לאחר תקנון לערפלנים אפשריים נמצא במחקר קשר מובהק בין הכנסה מאוחרת של תפוחי אדמה (>4 חודשים), שיבולת שועל (>5 חודשים), שיפון (>7 חודשים), חיטה (>6 חודשים), בשר (>5.5 חודשים), דגים (>8.2 חודשים) וביצים (>10.5 חודשים) לתזונת הילדים, ובין סיכון מוגבר לריגוש אלרגני למזון. כמו כן, נמצא קשר בין הכנסה מאוחרת של תפוחי אדמה, שיפון, בשר ודגים, ובין סיכון מוגבר לריגוש לאלרגנים נשאפים.

לדברי החוקרים, הקשר החזק ביותר לאלרגיה למזון בגיל 5 שנים נמצא לביצים, שיבולת שועל וחיטה, בעוד שתפוחי אדמה ודגים נקשרו בצורה החזקה ביותר לריגוש לאלרגנים נשאפים בהמשך.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי נמצא קשר בין הכנסה מאוחרת של מזונות מוצקים לדיאטת תינוקות, ובין סיכון מוגבר לריגוש אלרגני למזון ואלרגנים נשאפים. הם מסבירים כי תוצאות המחקר תואמות לתוצאות עבודות קודמות, שהדגימו כי הכנסה מאוחרת של מזונות מוצקים לדיאטה אינה מונעת התפתחות של אלרגיה בילדים.

בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי המחקר כלל מדגם עם משך הנקה קצר ופרופיל HLA הכרוך בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 1, ולכן יכולת ההכללה של התוצאות לאוכלוסיות אחרות היא מוגבלת. בנוסף, יעדי המחקר כללו ריגוש למזון או אלרגנים נשאפים, ולכן מתוצאות המחקר לא ניתן להסיק על הקשר בין תזמון הכנסת המזונות המוצקים ובין הסיכון לאסתמה, אטופיק דרמטיטיס או הפרעות אלרגיות אחרות.

החוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים בתחום, ומציינים כי ייתכן ויש לשקול מחדש את ההמלצה על הנקה בלעדית ב-6 החודשים לחיים, במטרה לצמצם את הסיכון לאלרגיה.

Pediatrics. 2009

לידיעה במדסקייפ