מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-23 בנובמבר 2009 ב-Pediatrics, עולה כי חשיפה לעישון ברחם וחשיפה מוקדמת לעופרת בילדות כרוכות בסיכון מוגבר להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (attention deficit/hyperactivity disorder, ADHD), בייחוד בילדים עם 2 החשיפות.

לאור תוצאות המחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה המשולבת של עישון אימהי במהלך ההיריון וחשיפה לעופרת מוקדם בילדות היא כנראה סינרגיסטית, וגדולה מההשפעה של כל חשיפה בנפרד. לדבריהם, ניתן לייחס למעלה משליש ממקרי ADHD לחשיפה לגורמים אלו.

החוקרים בדקו נתונים ממחקר ה- National Health and Nutrition Examination Survey, שנערך בשנים 2001-2004 וכלל 2,588 ילדים בגיל 8-15 שנים. מטפלי הילדים ענו במחקר על שאלון ה- National Institute for Mental Health Diagnostic Interview Schedule for Children, ועל סמך תשובותיהם קבעו החוקרים כי 8.7% מהילדים המשתתפים סובלים מ-ADHD (בהתאם לקריטריונים של ה-DSM-IV). החוקרים העריכו את החשיפה לעישון ע”פ דיווח האימהות הביולוגיות בנוגע לעישון סיגריות במהלך ההיריון, והחשיפה לעופרת נמדדה באמצעות בדיקת רמות העופרת בדם המשתתפים, תוך חלוקה לרמה נמוכה, בינונית או גבוהה (>1.3 μg/dL).

מתוצאות המחקר עולה כי לילדים שנחשפו ברחם לעישון נצפה סיכון גבוה מפי 2 לאבחנת ADHD, בהשוואה לילדים שאמהותיהם לא עישנו במהלך ההיריון (OR 2.4, 95% CI 1.5-3.7). כמו כן, בילדים עם רמות עופרת בשלישון העליון נצפה סיכון מוגבר באופן מובהק ל-ADHD, בהשוואה לילדים עם רמות עופרת בשלישון התחתון (OR 2.3, 95% CI 1.5-3.8).

החוקרים מציינים כי נמצא קשר בין חשיפה לעופרת ובין סיכון מוגבר ל-ADHD גם כאשר רמות העופרת בדם היו נמוכות מ-10 μg/dL, שהינו גבול הרמה המותרת שהוגדרה ע”י ה- Centers for Disease Control and Prevention. הם מוסיפים כי בילדים עם חשיפה כפולה הן לעישון אימהי בהריון והן לעופרת, הודגמה עלייה חדה בסיכון ל-ADHD. הסיכון הגבוה ביותר ל-ADHD נצפה בילדים עם רמות עופרת בדם בשלישון העליון שנחשפו ברחם לעישון (OR 8.1, 95% CI 3.5-18.7).

בדיון כותבים החוקרים שחשיפה לטבק ברחם וחשיפה מוקדמת לעופרת בילדות, עלולות לגרום להפרעה במסלולי הדופמין, המעורבים בהתפתחות ADHD. במחקרים בחיות נמצא כי חשיפה לניקוטין ברחם עלולה להקטין את המטבוליזם המוחי של דופמין, וכן דווח כי הוספה של עופרת לתרביות תאי מוח הובילה לקיצור אורך הנוירונים הדופמינרגים ולירידה בקליטת הדופמין בתאי המוח. לפיכך משערים החוקרים כי חשיפה משולבת לטבק ולעופרת עלולה לגרום לפגיעה כפולה במערכת הדופמינרגית.

החוקרים מעריכים כי ניתן לייחס כ-38.2% ממקרי ADHD בילדים בגילאי 8-15 שנים לחשיפה לעישון ברחם, רמות עופרת גבוהות מ-1.3 μg/dL, או שתיהן. לדבריהם, בעבודות קודמות נמצא כי 15% מהנשים בארה”ב מעשנות במהלך ההיריון, וכי ל-1.8% מהילדים בארה”ב יש רמות עופרת בדם מעל לרמה המותרת, ולכן לתוצאות המחקר השלכות משמעותיות. ייצור צבעים מכילי עופרת הופסק בארה”ב בשנת 1978, אך צבעים בבתים ישנים וצנרת ישנה עדיין מכילים עופרת, וכן ניתן למצוא עופרת בצעצועי ילדים ממדינות זרות ובכלי הגשה מקרמיקה. כמו כן, באזורים רבים האדמה מכילה עופרת ולכן ילדים עלולים לספוג את המתכת לאחר משחק בחוץ. להערכת החוקרים, צמצום החשיפה לעופרת עשוי להקטין את מספר מקרי ה-ADHD ב-25%, וצמצום עישון ההורים במהלך ההיריון עשוי להוביל לירידה של 21.7% במספר מקרי ה-ADHD.

החוקרים ממליצים לנשים המתכננות הריון להפסיק לעשן, וכן לעשות מאמצים לצמצם את החשיפה לעופרת. כאשר צנרת הבתים עשויה מעופרת מומלץ לתת למים לזרום מעט לפני השתייה, ורצוי יש לשטוף את הידיים לאחר משחק בחוץ ולאחר מגע בצבע שעלול להכיל עופרת. יש לתקן חסרים בסידן וברזל, שכן אלו קשורים בספיגה רבה יותר של עופרת.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי לא ניתן לקבוע קשר סיבה ותוצאה. לדבריהם, לא ניתן לשלול כי גורמים גנטיים או ערפלנים דוגמת חשיפה לאלכוהול ברחם, עומדים בבסיס הקשר שנמצא. הם מוסיפים כי הערכת החשיפה לעישון התבססה על דיווח המטפלים, ולכן נתונה להטיות.

Pediatrics, 2009

לידיעה במדסקייפ