בנשים עם אירוע מוחי איסכמי חד תועד מרווח זמן דלת-עד-מחט ארוך יותר משמעותית ושיעורים גבוהים יותר של תמותה באשפוז, בהשוואה לגברים בחדרי מיון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Stroke Journal. עם זאת, מהנתונים עולה כי בגברים ובנשים תועדה סבירות דומה לגישה לטיפולי רה-וסקולריזציה.
במחקר התצפיתי ביקשו החוקרים לבחון הבדלים מגדריים בגישה לטיפולי רה-וסקולריזציה בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד. מדגם המחקר כלל 9,167 חולים (גיל חציוני של 75 שנים, 49% נשים) שאושפזו למחלקה לרפואה דחופה בחשד לאירוע מוחי בין ינואר 2015 ועד דצמבר 2022. מבין אלו, 4,070 אובחנו עם אירוע מוחי איסכמי חד, 882 עם התקף איסכמי חולף, 607 עם דימום תוך-מוחי ון-3,608 עם מצב המחקה אירוע מוחי.
החוקרים אספו מספר מדדים אודות זמני הטיפול בקרב חולים שעברו טיפולי רה-וסקולריזציה, כולל מרווח זמן מדלת עד בדיקת CT, מרווח זמן מדלת-עד-מחט ומרווח זמן דלת-עד-מפשעה.
התוצא העיקרי היה גישה לטיפולי רה-וסקולריזציה בשל אירוע מוחי איסכמי חד ותוצאים משניים כללו תרומבוליזה תוך-ורידית, טיפול אנדווסקולארי, מדדי זמן טיפול באירוע מוחי ותמותה באשפוז.
מהנתונים עולה כי 22.9% מהחולים קיבלו טיפול רה-וסקולריזציה, מהם 15.8% קיבלו טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי ו-11.4% קיבלו טיפול תרומבוליזה אנדווסקולארי. לא תועדו הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים באשר לסיכוי לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידי ותרומבוליזה אנדווסקולארית.
בנשים תועד זמן דלת-עד-מחט ארוך בארבע דקות לעומת גברים (54 לעוצמת 50 דקות, p=0.030), ללא הבדלים משמעותיים בזמן דלת-עד-CT וזמן דלת-עד-מפשעה.
שיעורי התמותה באשפוז היו גבוהים יותר משמעותית בנשים לעומת גברים (13.1% לעומת 10.5%, p=0.010). בגברים תועדה שהות קצרה יותר בחדר מיון ושיעור גבוה יותר משמעותית של אשפוזים למחלקה נוירולוגית לעומת נשים (p<0.05 בשני המקרים).
מין זכר זוהה כמנבא בלתי-תלוי של זמן דלת-עד-מחט קצר יותר (p=0.025); עם זאת, לא תועדה השפעה מגדרית משמעותית על זמן דלת-עד-CT וזמן דלת-עד-מפשעה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים להצביע על מודעות גוברת של הבדלים מגדריים בטיפול רפואי, לצד עליה בהיארעות אירועים מוחיים בנשים.
Eur Stroke J, May 11, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!