במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility מדווחים חוקרים מקוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הריונות עם עובר יחיד לאחר הזרעה תוך-רחמית וטיפולי פוריות, בעיקר העברת עוברים מוקפאים, מלווים בהיארעות גבוהה יותר של מחלת לב מולדת בצאצאים. לא תועדו הבדלים מגדריים משמעותיים בסיכון למחלת לב מולדת על-רקע הזרעה תוך-רחמית או טיפולי פוריות.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון למחלת לב מולדת בצאצאים לנשים הרות עם עובר יחיד, אשר הרו בעקבות טיפולי פוריות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נשים עם הריון עם עובר יחיד שילדו בין 2017 ועד 2021, תוך השוואת התוצאות בין הריונות טבעיים, הריונות לאחר הזרעה תוך-רחמית, הריונות לאחר העברת עוברים טריים והריונות לאחר העברת עוברים קפואים.
התוצא העיקרי היה שיעורי מחלת לב מולדת בצאצאים. תוצאים משניים כללו את תתי הסוגים של מחלות לב מולדות, הבדלים מגדריים ותוצאים פרינטאליים.
מבין 651,964 זוגות אם-ילד, 61.9% אובחנו עם מחלת לב מולדת, עם היארעות גבוהה יותר בהריונות לאחר העברת עוברים קפואים (10.4%).
העברת עוברים קפואים, העברת עוברים טריים והזרעה תוך-רחמית לוו בעליה של 54.5%, 29.6% ו-21.5% בסיכון למחלת לב מולדת, בהשוואה לסיכון בעקבות הריון טבעי. העברת עוברים קפואים לוותה בסיכון מוגבר למומים במוצא חדר ימין לאחר תקנון לערפלנים.
שיעורי מומים במחיצה ודוקטוס ארטריוזוס פתוח היו גבוהים יותר לאחר הזרעה תוך-רחמית ולאחר העברת עוברים, כאשר שיעורי ההימצאות הגבוהים ביותר תועדו במקרים של העברת עוברים קפואים.
הממצאים היו עקביים גם בתת-ניתוח לפי מגדר ותואמים למגמות הכוללות.
בהריונות לאחר הפריה טבעית, בעוברים ממין זכר תועד סיכון גבוה יותר משמעותית למומים במוצא חדר שמאל, אך סיכון מופחת לדוקטוס ארטריוזוס פתוח, בהשוואה לאלו ממין נקבה. עם זאת, במקרים של הזרעה תוך-רחמית והעברת עוברים, לא תועדו הבדלים מגדריים משמעותיים בין הסוגים של מחלת לב מולדת.
החוקרים כותבים כי יש להסביר את הממצאים הללו במסגרת ייעוץ טרם התחלת טיפולי פוריות. הם מדגישים כי מאחר והגדרת התוצא התבססה על נתוני תביעות כולל הפרעות קלות ואבחנות בתקופה נאונטלית מוקדמת, השכיחות האבסולוטית של מחלת לב מולדת עשויה להיות גבוהה יותר מהערכות המבוסס על נתוני מרשמים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!