תוצאות מאכזבות לאינסולין פומי במינון גבוה לעצירת התקדמות סוכרת מסוג 1 בילדים

מקור: Diabetes Care

מתן אינסולין פומי במינון גבוה לילדים עם סוכרת מסוג 1 בשלב 1 במשך שנה לא דחה התקדמות הפרעה במשק סוכר או להופעת סוכרת קלינית ולא הוביל לשינוי משמעותי בתגובה החיסונית לאינסולין, בהשוואה לפלסבו, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.

מתן פומי של אנטיגן עשוי לעורר סבילות חיסונית. במקרים של סוכרת מסוג 1 בילדות, אינסולין מהווה אנטיגן עצמי מרכזי ולכן כעת ביקשו החוקרים לבחון אם מתן אינסולין פומי במינון גבוה עשוי למנוע או לשנות את התגובה האוטואימונית. הם השלימו מחקר קליני בשלב 2 שכלל 220 ילדים בגילאי 2-12 שנים עם סוכרת מסוג 1 בשלב 1 (112 בנות; גיל חציוני של 4.8 שנים) להערכת היעילות של מתן אינסולין פומי במינון גבוה; מחלה בשלב 1 הוגדרה בנוכחות למעלה מנוגדן עצמי אחד לאינסולין, GAD, ICA-2 או ZnT8 וערכי סוכר תקינים בדם.

המשתתפים קיבלו אינסולין פומי (7.5 מ”ג/יום במשך שלושה חודשים, לאחר מכן 67.5 מ”ג/יום למשך תשעה חודשים; 110 ילדים) או פלסבו (110 ילדים), אשר ניתנו כל יום למשך שנה עם המשך מעקב לאורך לפחות 24 חודשים לאחר הטיפול.

התוצאים העיקריים המשולבים כללו התקדמות להפרעה במשק סוכר או סוכרת קלינית ותגובה חיסונית מוגברת לאינסולין בתוך 12 חודשי טיפול.

ניתוח הנתונים כלל מדידת נוגדנים עצמיים לאינסולין בדם, נוגדני IgA ברוק כנגד אינסולין, תגובת תאי CD4+ לאינסולין ותוצאות בדיקת Flow Cytometry להערכת מונוציטים ולימפוציטים.

לאחר חציון מעקב של 3.6 שנים, הפרעה במשק סוכר או סוכרת קלינית תועדה ב-87 משתתפים: 46 בקבוצת אינסולין פומי ו-41 בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 1.07, p=0.74); שיעור ההתקדמות השנתי עמד על 10.9% בזרוע הטיפול באינסולין ועל 10.0% בזרוע הפלסבו, עם שיעורי התקדמות לאחר חמש שנים של 40% בשתי הקבוצות.

מניתוח הנתונים עלתה אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין טפול פומי באינסולין ובין גנוטיפ INS rs689 להתקדמות לסוכרת קלינית (p=0.03).

תגובה חיסונית לאינסולין תועדה ב-11 מבין 44 משתתפים (25%) בזרוע ההתערבות וב-13 מבין 42 משתתפים (31%) בזרוע הפלסבו (p=0.63).

ריכוזי סוכר בדם לא ירדו מתחת ל-50 מ”ג/ד”ל בשתי הקבוצות, גם לאחר העלאת המינון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים ב-12 חודשי טיפול באינסולין פומי במינון גבוה לדחיית התקדמות המחלה בילדים עם סוכרת מסוג 1 בשלב 1.

Diabetes Care, Feb 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן