במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ירידה בקצב פינוי גלומרולארי בלבד אינה מלווה בסיכון מוגבר לחמצת סוכרתית (Diabetic Ketoacidosis).
ברקע למחקר מסבירים כי טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT (או Sodium Glucose Cotransporter) מלווה בסיכון מוגבר לחמצת סוכרתית, אך עשוי לספק הגנה כלייתית. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם ירידה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער מעלה את הסיכון לחמצת סוכרתית בחולים אלו, גם ללא טיפול במעכבי SGLT.
החוקרים השלימו ניתוח של קצב פינוי גלומרולארי תלוי-זמן והסיכון לאירוע ראשון של חמצת סוכרתית על-בסיס נתונים לאורך 35 שנים ממחקר Diabetes Control and Complications Trial/Epidemiology of Diabetes Interventions and Complications.
מבין 1,441 משתתפים, 297 חוו 488 אירועים של חמצת סוכרתית.
מניתוח הנתונים עולה כי שיעורי חמצת סוכרתית מתוקנים ולא-מתוקנים בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער בטווח 30-90 מ”ל/דקה לא היו שונים משמעותית בהשוואה לשיעורים שתועדו בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי בטווח 90-120 מ”ל/דקה (שיעורי היארעות של 0.65 אירועים ל-100 שנות-אדם).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשלמת מחקרים נוספים להבנה טובה יותר של ההגנה הכלייתית האפשרית של טיפול במעכבי SGLT-2 בחולים עם סוכרת מסוג 1.
Diabetes Care, Jan 27, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!