במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology מדווחים חוקרים מבוסטון על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Rituximab לעומת Cyclophosphamide במבוגרים עם Immunoglobulin A Vasculitis (או IgAV) לווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים, כולל מחלת כליות בשלב סופני ותלות בדיאליזה.
החוקרים התבססו על נתונים מ-76 ארגונים רפואיים במאגר TriNetX בין 2017 ועד 2025. מדגם המחקר כלל 1,190 מבוגרים עם IgAV ומחלה גלומרולרית שזוהו על-פי קודי אבחנה ואלגוריתמים. החולים קיבלו טיפול ב- Rituximab או Cyclophosphamide בתוך שנה מאבחנה. בוצעה התאמה לאיזון קבוצות הטיפול על-פי המאפיינים הדמוגרפיים, מחלות רקע, נתוני מעבדה וטיפול תרופתי, כך שבסופו של דבר נכללו 368 חולים שטופלו ב- Rituximab (גיל ממוצע של 50.2 שנים, 50.8% נשים) ומספר דומה של מטופלים ב-Cyclophsphamide (גיל ממוצע של 49.6 שנים, 54.6% נשים).
התוצאים העיקריים כללו את שיעורי ההיארעות לאחר חמש שנים של מחלת כליות בשלב סופני, תלות בדיאליזה, השתלת כליה, או מחלת כליות כרונית בשלב III-IV, כאשר אבחנות של דליות או טראומה שימשו כביקורות שליליות.
בחולים שטופלו ב- Rituximab לעומת Cyclophosphamide תועד סיכון מופחת למחלת כליות בשלב סופני (יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.93) ותלות בדיאליזה (יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.97).
בקרב חולים שטופלו ב- Rituximab תועד סיכון מופחת להשתלת כליה (יחס סיכון של 0.50, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.87) ומחלת כליות כרונית בשלב III-V (יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.88), בהשוואה למטופלים ב-Cyclophosphamide.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בסיכון לאוטם לבבי, אירוע מוחי או תרומבואמבוליזם ורידי בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח העדויות המוגבלות בנושא, ממצאי המחקר מציעים עדויות עולם-אמיתי חדשות המסייעות בהליכי קבלת החלטות במבוגרים עם IgAV ומעורבות כלייתית.
Arthritis & Rheumatol, Jan 12, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!