האם לטיפול ב-Tirzepatide השפעה על הבריאות הנפשית?

מקור: Obesity

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obesity עולה כי בהשוואה לפלסבו, מתן Tirzepatide בזריקה חד-שבועית למשך 72 שבועות אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, עם או ללא סוכרת מסוג 2, ללא עדות לפסיכופתולוגיה מג’ורית ידועה.

הטיפול ב- Tirzepatideהוביל לירידה משמעותית במשקל הגוף במחקרים של מבוגרים עם השמנת-יתר או עודף-משקל, עם או ללא סוכרת מסוג 2; עם זאת, עדיין קיים חשש מפני השפעות אפשריות על דיכאון ומחשבות או התנהגות אובדנית.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתונים משלושה מחקרים קליניים להערכת הבטיחות הפסיכיאטרית של Tirzepatide במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, עם או ללא סוכרת מסוג 2, ללא פסיכופתולוגיה מג’ורית ידועה. המשתתפים קיבלו זריקה חד-שבועית של Tirzepatide (5, 10 או 15 מ”ג, או מינון מקסימלי נסבל של 10 או 15 מ”ג) או פלסבו למשך 72 שבועות, כתוספת לדיאטה ושינוי פעילות גופנית.

הבטיחות הפסיכיאטרית נבחנה באמצעות שאלון PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire-9) לדיכאון ובאמצעות מדד Columbia-Suicide Severity Rating Scale להערכת מחשבות והתנהגות אובדנית; מדד PHQ-9 של 15 נקודות ומעלה לרוב מוביל להפניה למומחה לבריאות הנפש.

התוצאים נבחנו במספר נקודות זמן לאורך 72 שבועות, כאשר בטיחות הטיפול נבחנה לאורך ארבעה שבועות נוספים לאחר הפסקת הטיפול.

מדגם המחקר כלל 4,056 מבוגרים (גיל ממוצע של 47.2 שנים, 63% נשים), מהם 2,806 קיבלו Tirzepatide ו-1,250 קיבלו פלסבו.

בתחילת המחקר, מדדי הדיכאון עמדו בממוצע על 2.7 עם Tirzepatide לעומת 2.6 עם פלסבו, עם ירידה ל-1.9 ו-2.4, בהתאמה, לאחר 72 שבועות, עדות להערכה תסמינים או תסמינים מינימאליים בשתי הקבוצות.

בזרוע הטיפול ב- Tirzepatide תועד סיכוי קטן יותר למעבר לקטגוריה חמורה יותר של תסמיני דיכאון, בהשוואה לזרוע הפלסבו (18.2% לעומת 24.3%, p<0.001); רק 1.2% לעומת 2.3% מהמשתתפים בזרוע הטיפול ב- Tirzepatide לעומת פלסבו הגיעו ליעד PHQ-9 של 15 נקודות ומעלה.

שיעורי מחשבות והתנהגות אובדנית נותרו נמוכים ודומים בשתי הקבוצות (0.6%), עם שיעורי התנהגות אובדנית לא-פטאלית של 0.1% מאלו בזרוע הטיפול ב- Tirzepatide וללא מקרים בזרוע הפלסבו.

לא תועדו הבדלים בין קבוצות הטיפול ב- Tirzepatide וקבוצת הפלסבו בשיעורי המשתתפים שדיווחו על לפחות אירוע פסיכיאטרי חריג אחד (6.8% לעומת 8.2%) או הפרעה במערכת העצבים (15.8% לעומת 13.0%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח הסיכון הגבוה לדיכאון וחרדה באלו עם השמנה, בפרט בנוכחות מדד מסת גוף של מעל 40 ק”ג/מ2, ממצאי המחקר תומכים בהמשך ניטור בריאות הנפש בכל החולים הללו עם הצעת טיפול פסיכיאטרי במידת הצורך.

Obesity, Jan 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן