מתוצאות ניתוח פוסט־הוק של מחקר WISDM שפורסמו בכתב העת Diabetes Care, אשר בחן את השפעות שימוש במד סוכר רציף על מודעות לקויה להיפוגליקמיה בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 בסיכון גבוה להיפוגליקמיה, מהן עולה כי מד סוכר רציף משפר היפוגליקמיה אך השפעתו על מודעות להיפוגליקמיה אינה אחידה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמד סוכר רציף מפחית היפוגליקמיה ועשוי לשפר מודעות להיפוגליקמיה, אין מידע אודות יעילותו בקשישים בסיכון גבוה. כעת הם השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר WISDM במטרה להעריך האם השימוש במד סוכר רציף משפר מודעות להיפוגליקמיה באוכלוסייה זו.
המחקר התמקד בהערכת מודעות להיפוגליקמיה באמצעות שאלון Clarke Original Score, כולל הציון הכולל (Clarke-Full) ותתי־המדדים: מדד Hypoglycemia Awareness Factor (Clarke-HAF)ומדד Severe Hypoglycemia Experienced Factors (Clarke-SHEF), בתחילת המחקר, לאחר 26 שבועות ולאחר 52 שבועות של שימוש במד סוכר רציף.
לאחר 26 שבועות של שימוש במד סוכר רציף (184 משתתפים) ולאחר 52 שבועות (94 משתתפים), נצפתה ירידה מובהקת במדד Clarke-SHEF, בעוד שהציון הכולל של שאלון Clarke-Total ומדד Clarke-HAF נותרו ללא שינוי. ממצאים אלו מצביעים על שיפור בחוויית אירועי היפוגליקמיה חמורים אך לא בשאר מרכיבי המדד.
בניתוח תת־קבוצה של מטופלים עם מודעות לקויה להיפוגליקמיה, לאחר 52 שבועות נצפה שיפור בציון הכולל של שאלון Clarke-Full, אך לא במודעות להיפוגליקמיה לפי Clarke-HAF. ממצא זה מדגיש את החשיבות בבחירת שיטת ההערכה המתאימה למדידת מודעות להיפוגליקמיה.
לסיכום, בקרב קשישים עם סוכרת סוג 1, ניטור סוכר רציף משפר היפוגליקמיה, אך השפעתו על מודעות להיפוגליקמיה אינה אחידה ותלויה בשיטת המדידה. המחקר מדגיש את מגבלות מדד Score Clarke בהערכת מודעות לקויה להיפוגליקמיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!