1. בהמשך לעדכון הקודם בדבר האפשרויות הטיפוליות בדיסליפידמיה ראוי לשים לב למחקר חדש שהוצג בכנס האחרון של ה־American Heart Association וראה אור  on line בגיליון  Circulation שפורסם ב־3 באוקטובר.

המחקר, שנקרא FOURIER, כלל  יותר מ־5000 משתתפים לאחר אירוע מוחי איסכמי שטופלו בשילובי תרופות שונים  על בסיס סטטינים.

בקבוצה שבה הושגה ירידה בריכוז LDL  <40mg/dL  שיעור סך האירועים הקרדיו־ווסקולריים (MACE) היה נמוך ב־31% לעומת הקבוצה שבה ריכוז ה LDL היה < mg/dL 70.
שיעור אירועי המוח החוזרים בקבוצה זו (LDL<40) היה נמוך ב־25% לעומת קבוצת הביקורת (LDL-70).

הירידה ב LDL  לא הייתה קשורה לשיעור היארעות מוגבר של אירועי דמם מוחי. אנליזה של תת־קבוצות לא הראתה יתרון לסוג טיפול כלשהוא. הגורם המשפיע היה ריכוז ה LDL בלבד.
נראה כאן תמיכה נוספת בדעה הגורפת  בדבר  ניהול החולים בדיסליפידמיה – The lower the better.

2. סוגיות בטיפול בחולים לאחר אוטם בשריר הלב או אירוע־לב שנדרשה בגינו התערבות פולשנית

מקובל, עד היום, לרשום לחולים אלה טיפול קבוע במינון נמוך של חוסם בטא.

התועלת של טיפול זה מוכרת בחולים הסובלים מתסמינים של אי ספיקת לב ומקטע הפליטה שלהם נמוך (HFrEF ). אין בהירות לגבי ההגדרה המדויקת של מושג זה, מהו מקטע הפליטה  שיש להתייחס אליו כמאפיין ‘אי ספיקת לב’, לכן ההנחיות הקיימות אינן ברורות ורופאים רבים רושמים חוסם בטא לכל חולה לאחר אוטם ולרבים מהחולים לאחר  אירוע לב ו-PCI.

לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר PRC  שנכללו בו 8458 מטופלים  לאחר אירועי לב אשר בבדיקת אקוקרדיוגרם נמצא מקטע פליטה מעל 40%. המשתתפים חולקו אקראית לטיפול בחוסם בטא או בפלצבו.

לאחר מעקב  מוצע  של 3.7 שנים שיעור האירועים הקרדיו־וסקולריים (אוטם שריר הלב, תעוקה חדשה, אשפוז בשל אי ספיקת לב)  היה זהה בשתי הקבוצות. 21/1000 שנות חולה בקבוצת חוסם הבטא לעומת 22 בקבוצת הפלצבו. שיעור התמותה  אף הוא היה דומה בשתי הקבוצות (10, לעומת 11 לכל 1000 שנות חולה). הנתון המעניין הוא היעדר הבדל בשיעור החולים שפיתחו אי־ספיקת לב.

מחקר זה, שבו כמות המשתתפים גדולה ושיטת המחקר אמינה גורם להרהור שני בדבר התבונה לרשום טיפול שגרתי בחוסם בטא בחולים שמקטע הפליטה שלהם גבוה מ־40%.

N Engl J Med 2025;393:1889

3. צפי לשיפור משמעותי בטיפול בהשמנה

Orfoglipron הוא אגוניסט חדש לרצפטורים של 1-GLP שיעילותו נבדקה במחקר פרוספקטיבי שנכללו בו 3127 משתתפים ונמשך שנה אחת שבמהלכה המשתתפים השילו 10% עד 20% ממשקל גופם בפרופיל תופעות לוואי צנוע. כ־10% מהמטופלים הפסיקו את נטילת התכשיר בעיקר עקב בחילה ותופעות גסטרו־אינטסטינליות אחרות.

היתרון הגדול של התכשיר הוא בהיותו פומי ונטילתו אינה כרוכה בצרבת ואין צורך ליטול אותו דווקא בבוקר (בהשוואה ל־Rybelsus).

יתרון משמעותי נוסף הוא שתכשיר זה אינו תוצר של  Novo Nordisk, ולכן סוף־סוף צפויה תחרות בין חברות התרופות המבטיחה ירידה במחיר.

N Engl J Med 2025;393:1796

פרופ’ מוטי רביד, פרופסור מן המניין (אמריטוס) הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב.