טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית ושינויים באק”ג במטופלים ומטופלות טרנסג’נדרים

מקור: JAMA Cardiology
טיפול הורמנלי להתאמה מגדרית משפיע על אורך QT ועל רפולריזציה במטופלים ומטופלות טרנסג'נדרים

נשים טרנסג’נדריות, אשר עוברות התאמה מגדרית מזכר לנקבה, נוטלות בדרך כלל אנטי־אנדרוגנים בשילוב עם אסטרוגנים למטרת פמיניזציה, בעוד גברים טרנסג’נדרים אשר עוברים התאמה מנקבה לזכר, נוטלים טסטוסטרון כדי ליצור מסקוליניזציה. לטיפול ההורמונלי השפעות קרדיו־וסקולריות שונות, אם כי רבות מהן עדיין לא נחקרו במלואן.

מחקר אשר פורסם ב־JAMA Cardiology במהלך יולי 2025 בחן תרשימי אק”ג של מטופלות ומטופלים טרנסג’נדרים אשר נטלו טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. מחקר עוקבה זה כלל נתונים פרוספקטיביים של מבוגרים טרנסג’נדרים ממרכז יחיד בצרפת, שנאספו בין 1 בינואר 2021 ל־1 בינואר 2023. הטיפול ההורמונלי כלל טסטוסטרון בהזרקה לגברים טרנסג’נדרים ואסטרדיול טרנסדרמלי עם ציפרוטרון אצטט פומי כאנטי־אנדרוגן עבור נשים טרנסג’נדריות.

לצורך הערכת הקשר בין טיפול הורמונלי להפרעות קצב, נבדקו מאפייני אק”ג, כולל מקטע QTc (מרווח QT מתוקן), משרעת גל T מקסימלית (TAmp), ומקטע T-peak (QTp). במקביל, הוערכו רמות הורמוני המין, כולל טסטוסטרון כולל, אסטרדיול, פרוגסטרון וגונדוטרופינים.

המחקר מצא כי טיפול הורמונלי בנשים טרנסג’נדריות היה קשור להארכת מקטע QTc, בעוד בגברים טרנסג’נדרים הוא נקשר לקיצור מקטע QTc. שינויים בריכוז הטסטוסטרון היו קשורים במיוחד לשינויים במקטע QTc. במסקנות המחקר מצוין כי טסטוסטרון נראה כהורמון המפתח, אשר קשור לשינויים ברפולריזציה הלבבית. נמצא כי הקשר בינו לבין מקטע QTc שלילי, כלומר, ככל שרמת הטסטוסטרון גבוהה יותר, מקטע QTc קצר יותר. ממצא זה נמצא תקף הן עבור גברים טרנסג’נדרים והן עבור נשים טרנסג’נדריות.

חשוב לציין כי השינויים במקטע QTc לאחר טיפול הורמונלי היו קטנים יחסית, כ־15 עד 20 אלפיות השנייה, ולא נצפו מקרים של הארכה מסוכנת (יותר מ־480 אלפיות השנייה) או שינוי דרמטי (יותר מ־60 אלפיות השנייה). כלל המשתתפים לא פיתחו הפרעות קצב מסוג TdP (torsades de pointes) במהלך המחקר. עם זאת, אנשים טרנסג’נדרים חשופים לעתים קרובות לתרופות אחרות אשר משפיעות על מקטע QT, ועל כן יש חשיבות למודעות לסיכון המצטבר.

למאמר

ד”ר ליאור ברוך רופאת משפחה, רפואה מגדרית ורפואה גאה.

Grouthier, V., Matamala, M., Tabarin, A., Galioot, A., Couffinhal, T., Vaglio, M., Badilini, F., Prifti, E. and Salem, J.E., 2025. Transgender-affirming hormone therapies, QT prolongation, and cardiac repolarization. JAMA Network Open8(7), pp.e2524124-e2524124.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

למוטריג’ין והפרעות קצב לב; גישה מבוססת ניסוי “Target Trial”

למוטריג’ין והפרעות קצב לב; גישה מבוססת ניסוי “Target Trial”

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|21/08/2025

בשל אזהרת FDA לגבי פעילות אנטי־אריתמית פוטנציאלית של למוטריג’ין (Class IB) והחשש להפרעות קצב, החוקרים השוו את הסיכון לתופעות לב בקרב מטופלים שקיבלו למוטריג’ין לעומת אלו שקיבלו לבטירטצאנם (levetiracetam), בתנאים של “target trial” אנליטי.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן