נשים טרנסג’נדריות, אשר עוברות התאמה מגדרית מזכר לנקבה, נוטלות בדרך כלל אנטי־אנדרוגנים בשילוב עם אסטרוגנים למטרת פמיניזציה, בעוד גברים טרנסג’נדרים אשר עוברים התאמה מנקבה לזכר, נוטלים טסטוסטרון כדי ליצור מסקוליניזציה. לטיפול ההורמונלי השפעות קרדיו־וסקולריות שונות, אם כי רבות מהן עדיין לא נחקרו במלואן.
מחקר אשר פורסם ב־JAMA Cardiology במהלך יולי 2025 בחן תרשימי אק”ג של מטופלות ומטופלים טרנסג’נדרים אשר נטלו טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. מחקר עוקבה זה כלל נתונים פרוספקטיביים של מבוגרים טרנסג’נדרים ממרכז יחיד בצרפת, שנאספו בין 1 בינואר 2021 ל־1 בינואר 2023. הטיפול ההורמונלי כלל טסטוסטרון בהזרקה לגברים טרנסג’נדרים ואסטרדיול טרנסדרמלי עם ציפרוטרון אצטט פומי כאנטי־אנדרוגן עבור נשים טרנסג’נדריות.
לצורך הערכת הקשר בין טיפול הורמונלי להפרעות קצב, נבדקו מאפייני אק”ג, כולל מקטע QTc (מרווח QT מתוקן), משרעת גל T מקסימלית (TAmp), ומקטע T-peak (QTp). במקביל, הוערכו רמות הורמוני המין, כולל טסטוסטרון כולל, אסטרדיול, פרוגסטרון וגונדוטרופינים.
המחקר מצא כי טיפול הורמונלי בנשים טרנסג’נדריות היה קשור להארכת מקטע QTc, בעוד בגברים טרנסג’נדרים הוא נקשר לקיצור מקטע QTc. שינויים בריכוז הטסטוסטרון היו קשורים במיוחד לשינויים במקטע QTc. במסקנות המחקר מצוין כי טסטוסטרון נראה כהורמון המפתח, אשר קשור לשינויים ברפולריזציה הלבבית. נמצא כי הקשר בינו לבין מקטע QTc שלילי, כלומר, ככל שרמת הטסטוסטרון גבוהה יותר, מקטע QTc קצר יותר. ממצא זה נמצא תקף הן עבור גברים טרנסג’נדרים והן עבור נשים טרנסג’נדריות.
חשוב לציין כי השינויים במקטע QTc לאחר טיפול הורמונלי היו קטנים יחסית, כ־15 עד 20 אלפיות השנייה, ולא נצפו מקרים של הארכה מסוכנת (יותר מ־480 אלפיות השנייה) או שינוי דרמטי (יותר מ־60 אלפיות השנייה). כלל המשתתפים לא פיתחו הפרעות קצב מסוג TdP (torsades de pointes) במהלך המחקר. עם זאת, אנשים טרנסג’נדרים חשופים לעתים קרובות לתרופות אחרות אשר משפיעות על מקטע QT, ועל כן יש חשיבות למודעות לסיכון המצטבר.
ד”ר ליאור ברוך רופאת משפחה, רפואה מגדרית ורפואה גאה.
Grouthier, V., Matamala, M., Tabarin, A., Galioot, A., Couffinhal, T., Vaglio, M., Badilini, F., Prifti, E. and Salem, J.E., 2025. Transgender-affirming hormone therapies, QT prolongation, and cardiac repolarization. JAMA Network Open, 8(7), pp.e2524124-e2524124.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!