טרומבקטומיה פחות יעילה בשבץ עם ליבה רחבה (ESOC)

מחקר חדש שהוצג ב- European Stroke Organization Conference מציע כי מטופלים עם שבץ עם הנפח הגדול ביותר של פגיעה ברקמה מרוויחים פחות מטרומבקטומיה

למרות שהוכח כי טרומבקטומיה מועילה חולים עם ליבה רחבה, מחקר חדש שהוצג ב- European Stroke Organization Conference מציע כי מטופלים עם שבץ עם הנפח הגדול ביותר של פגיעה ברקמה מרוויחים פחות מטרומבקטומיה.

ניסוי SELECT2 מבוקר שנערך לאחרונה הראה כי חולים עם שבץ איסכמי עם ליבה רחבה, ירוויחו יותר עם טיפול בטרומבקטומיה בהשוואה לניהול רפואי. כעת, ניתוח משני של הנתונים מראה כי אצל חולים עם היפודנסיות משמעותית של 26 מ”ל ומעלה בתוך הפגיעות האיסכמיות שלהם – המצביע על פגיעה מתקדמת יותר ברקמה – היתרון של טרומבקטומיה פחות בטוח והסיכון ל-hemicraniectomy עולה.

הניתוח כלל שימוש בנתוני דימות ותוצאות מ-322 חולים עם שבץ איסכמי עם ליבה רחבה שנכללו בניסוי, כדי לבדוק האם היפודנסיות משמעותית משנה את השפעת הטרומבקטומיה. התוצאות הראו כי ככל שנפח ההיפודנסיות החמורה עלה, כך ירדו הסיכויים לתוצאה חיובית עם טיפול אנדו-וסקולרי. בנפח של 26 מ”ל ומעלה של היפודנסיות משמעותית, טרומבקטומיה לא נקשרה לתוצאה חיובית לעומת ניהול רפואי.

בנוסף, חולים עם נפחים גבוהים יותר של היפודנסיות חמורה היו בסבירות גבוהה יותר לעבור hemicraniectomy דקומפרסיבית אם עברו טיפול אנדו-וסקולרי. לעומת זאת, אצל אלה עם נפחים נמוכים יותר של היפודנסיות חמורה, שיעורי הhemicraniectomy הדקומפרסיבית היו דומים בקבוצות הטיפול האנדו-וסקולרי והרפואי.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן