הנחיות חדשות לניהול נוירופתיה פריפרית הקשורה למחלת סיוגרן (AAN)

הנחיות חדשות לניהול נוירופתיה פריפרית הקשורה למחלת סיוגרן שפותחו על ידי צוות רב תחומי של רופאים הוצג במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) 2024

הנחיות חדשות לניהול נוירופתיה פריפרית הקשורה למחלת סיוגרן שפותחו על ידי צוות רב תחומי של רופאים הוצג במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) 2024. ההנחיות יספקו משאב מבוסס ראיות להערכה, אבחון וטיפול בנוירופתיות היקפיות שונות הקשורות להפרעה. אחד מהמחברים הבכירים של ההנחיות ציין במפגש כי עד כה התחום היה “אקראי וכאוטי”.

מחלת סיוגרן היא ההפרעה האוטואימונית השגרונית השנייה בשכיחותה אחרי דלקת מפרקים שגרונית, הפוגעת בכ-4 מיליון אמריקאים. נשים מהוות את רוב אוכלוסיית החולים ביחס של 9:1. המצב משפיע בדרך כלל על הממברנות הריריות והבלוטות המפרישות לחות של העיניים והפה, וכתוצאה מכך נפוצה הפרעה בדמעת וברוק. עם זאת, ביטויים של מערכת העצבים ההיקפית (PNS) קודמים לעתים קרובות לתסמינים אלה ויכולים להתרחש בעד 60% ממקרי מחלת סיוגרן.

“באופן מסורתי, מחלת סיוגרן נתפסה כמחלת עיניים יבשות ויובש בפה, אבל אנחנו מבינים עכשיו שהיא הרבה יותר רחבה מזה”, אמר מחבר ההנחיות, “זו מחלה קשה, מערכתית ומורכבת שיכולה להשפיע על כל איבר או מערכת בגוף, ומערכת העצבים מושפעת לעתים קרובות”. ביטויי PNS גורמים ליותר מאשר אי נוחות בלבד; הם יכולים להוביל לאתגרי אבחון וניהול, טיפולים יקרים וירידה באיכות החיים.

“אבחנה נכונה של המחלה היא דרך ארוכה לקראת שיפור איכות החיים של חולים אלה. הבעיה היא שרופאים לא תמיד חושבים שהפרעה אוטואימונית גורמת לתסמינים”, אמר והוסיף כי “יש פתגם ישן בנוירולוגיה שאם אתה לא חושב על זה, אתה הולך לפספס את זה; אתה צריך לשאול, וזה מה שאנחנו מנסים לגרום לאנשים לעשות.”

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן