בילדים שאובחנו עם אבצס פריאנאלי או פיסטולה אנאלית תועד סיכון מוגבר להתפתחות מחלת קרוהן, כאשר למעלה מאחד מכל חמישה ילדים אובחן עם מחלת המעי הדלקתית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition. עוד דוח כי הישנות מחלה פריאנאלית ונוכחות תסמינים במערכת העיכול לוו בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת קרוהן.
המחקר הרטרוספקטיבי נערך בחמישה בתי חולים בהולנד ונועד לבחון את שיעור הילדים עם אבצס פריאנאלי או פיסטולה אנאלית שפיתחו מחלת קרוהן ולהעריך את מרווח הזמן מהתייצגות עד אבחנה בקבוצות גיל שונות (ינואר 2000 עד דצמבר 2018).
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 152 ילדים עם אבצס פריאנאלי או פיסטולה אנאלית (גיל חציוני של 11.1 שנים, 78.3% בנים) אשר היו במעקב לאורך חציון של 6.2 שנים. הילדים סווגו לשלוש תת-קבוצות על-בסיס גילם: 2-6 שנים (28 ילדים), 6-12 שנים (53 שנים) ו-12-18 שנים (71 ילדים).
בסיכומו של דבר, 21.1% מהילדים אובחנו עם מחלת קרוהן, כאשר חציון מרווח הזמן בין ההתייצגות ועד לאבצס פריאנאלי או פיסטולה אנאלית ועד לאבחנת מחלת קרוהן עמד על 4.7 חודשים.
בילדים בגילאי 12-18 שנים תועד סיכון מוגבר להתפתחות מחלת קרוהן, בהשוואה לאלו בגילאי 6-12 שנים (32.4% לעומת 3.6%; יחס סיכויים של 14.24, p=0.01) ובגילאי 6-12 שנים (32.4% לעומת 15.1%, יחס סיכויים של 2.09, p=0.03).
בילדים עם הישנות מחלה פריאנאלית תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת קרוהן (יחס סיכויים של 3.20, P=0.005). תסמינים במערכת העיכול על-רקע מחלת מעי דלקתית בעת הופעת אבצס פריאנאלי או פיסטולה אנאלית לוו בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת קרוהן (יחס סיכויים של 4.85, p<0.001).
בקרב 20 ילדים עם נתונים זמינים אודות רמות קלפרוטקטין בצואה נמצא כי חציון רמות קלפרוטקטין בצואה היו גבוהות יותר באלו עם מחלת קרוהן (10 ילדים, 1,212 מק”ג/גרם) בהשוואה לאלו ללא מחלת קרוהן (10 ילדים, 22.5 מק”ג/גרם, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במודעות רבה מצד רופאים להכרת הסיכון המוגבר למחלת קרוהן בילדים המאובחנים עם אבצס פריאנאלי או פיסטולה אנאלית, בפרט באלו בגיל 6 שנים ומעלה.
J Ped Gastroenterol Nutrition, Feb 25, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!