במאמר שפורסם בכתב העת JACC: Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקשישים לאחר השתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) עם או ללא CRT (Cardiac Resynchronization Therapy) שיעור גבוה של סיבוכים ותמותה לאחר שנה אחת. בהשוואה ל-ICD בלבד, השימוש ב-CRT-D לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה בחולים בגילאי 74 שנים ומעלה בסיכון מופחת לאשפוז עקב אי-ספיקת לב באלו בגילאי 85 שנים ומעלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העליה במספר הקשישים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, התועלת של CRT באוכלוסייה זו אינוה מובנת היטב. במסגרת המחקר הם ביקשו להשוות את היעילות של CRT עם דפיברילטור (CRT-D) לעומת ICD בלבד במבוטחי מדיקייר עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אשר עברו השתלת CRT-D או ICD בין ינואר 2008 ועד אוגוסט 2015. המבוטחים סווגו לפי גיל (65-74 שנים, 75-84 שנים ו-85 שנים ומעלה) והחוקרים בחנו את התוצאים בקרב אלו לאחר השתלת CRT-D בהשוואה לחולים לאחר השתלת ICD.
מהנתונים עולה כי בהשוואה לחולים לאחר השתלת ICD, חולים לאחר השתלת CRT-D היו מבוגרים יותר עם שכיחות גבוהה יותר של לבנים, נשים וחסם צרור הולכה שמאלי.
מניתוח סטטיסטי עולה כי הסיכון הכולל לסיבוכים היה גבוה בקבוצות גיל שונות ועם ICD או CRT-D (14-20%). שיעורי התמותה לאחר שנה אחת היו גבוהים בכל הקבוצות.
בשתי קבוצות החולים המבוגרות ביותר, הסיכון לתמותה היה נמוך יותר בקרב חולים לאחר השתלת CRT-D (יחס סיכון של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.86-0.95 ויחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.90, בהתאמה; p<0.001); הסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב היה נמוך יותר לאחר השתלת CRT-D, בהשוואה לסיכון לאחר השתלת ICD בחולים בגילאי 85 שנים ומעלה (יחס סיכון של 0.82, P<0.001).
ממצאי המחקר תומכים בשימוש ב-CRT בקשישים מתאימים המופנים להשתלת ICD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!