יישום קליני של ביופסיית סינוביום בדלקת מפרקים שגרונית עמידה, דלקתית ולא דלקתית

מקור: pubmed
המחקר מראה כי ביופסיות סינוביום מסייעות להבדיל בין RA עמידה דלקתית לבין RA עמידה לא דלקתית, ומציעות טיפול מותאם אישית

מחקר זה בחן את תפקיד הביופסיה הסינוביאלית באבחון תתיסוגים שונים של דלקת מפרקים שגרונית עמידה לטיפול (refractory RA). החוקרים התמקדו בשתי קבוצות עיקריות:
1. Persistent Inflammatory Refractory RA (PIRRA) – חולים עם דלקת מתמשכת למרות טיפול.
2. Noninflammatory Refractory RA (NIRRA) – חולים ללא סימני דלקת פעילה אך עם מחלה קלינית נמשכת.
עבור קבוצת השוואה נבדקו גם חולי Nonrefractory RA (NORRA).

במחקר השתתפו 93 מטופלים, אשר עברו ביופסיות סינוביאליות מונחות אולטרסאונד בשני מרכזים אוניברסיטאיים באיטליה. ניתוח ההיסטופתולוגיה התבסס על Krenn Synovitis Score (KSS) ועל אפיון פתוטיפי (lympho-myeloid, diffuse-myeloid, pauci-immune/fibroid).

ממצאים מרכזיים
– חולי NIRRA הציגו KSS נמוך יותר, פחות תאי דלקת ויותר שכיחות של פתוטיפ pauci-immune/fibroid.
– חולי PIRRA הציגו חדירות ניכרת של תאי חיסון, רמות גבוהות של CRP ו-ESR ופתוטיפים מסוג lympho-/diffuse-myeloid.
– למרות שמדדי פעילות המחלה הכלליים היו דומים, חולי NIRRA דיווחו על יותר כאב, שימוש גבוה יותר באופיואידים ואיכות חיים ירודה יותר מאשר PIRRA ו-NORRA.
– במעקב נמצא כי ל-NIRRA יש תפקוד פיזי גרוע יותר במדדי SF-36 ו-HAQ בהשוואה לקבוצות האחרות.

משמעויות קליניות
המחקר מראה כי שימוש בביופסיות סינוביאליות עשוי להוות כלי משמעותי בהבחנה בין מחלה דלקתית לעומת לא דלקתית ב־RA עמידה. בחולי PIRRA מומלץ להמשיך ולכוון לטיפולים אימונוסופרסיביים מתקדמים (כמו JAK inhibitors או חסימת IL-6). לעומת זאת, בחולי NIRRA כדאי להתמקד בגישות לא-אימונולוגיות, כגון טיפול בכאב, CBT, פעילות גופנית ותרופות מכוונות למסלולי כאב (כמו דולוקסטין או פרגאבאלין). הבנה זו חיונית כדי להימנע מחשיפה מיותרת לאימונוסופרסיה.

מסקנה
המחקר מדגיש כי RA עמידה איננה תופעה אחידה אלא כוללת שני תתי־סוגים ביולוגיים שונים. ב-NIRRA קיימת פתולוגיה סינוביאלית מינימלית אך עומס מחלה גבוה, ולכן יש צורך לשנות את הגישה הטיפולית – מעבר מטיפול אנטי-דלקתי לאסטרטגיות שיכוך כאב ושיקום. ביופסיה סינוביאלית עשויה להפוך לכלי מרכזי ברפואה מותאמת אישית בתחום זה

למאמר

ד”ר שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.

Giollo A, Salvato M, Frizzera F, et al. Clinical application of synovial biopsy in noninflammatory and persistent inflammatory refractory rheumatoid arthritis. Ann Rheum Dis. 2025;00:1-12. doi:10.1016/j.ard.2025.07.023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן