חוקרים מדווחים כי הסריקה בת 7 הדקות איננה מהירה כפי ששמה מעיד עליה, אך היא מהווה אמצעי רגיש וספציפי להערכת מצבי שיטיון.
בראיון לסוכנות Reuters אמר הכותב הראשי, ד”ר אטיייני, כי הסריקה הקוגנטיבית בעלת תקפות טובה בחיזוי כל סוגי השיטיון. לדבריו, בשימוש בבדיקה זו סביר לגלות את השיטיון כבר בשלב מוקדם.
החוקרים הגיעו למסקנות אלו לאחר שבדקו תרגום לגרמנית של כלי האיבחון המכיל 4 מבדקים קוגנטיביים קצרים.
הם ערכו את הסריקה בקרב 542 חולים הסובלים מסוגים שונים של שיטיון או מדיכאון וב-45 נבדקי ביקורת בריאים.
מחלת אלצהיימר אובחנה ב-177 חולים וסוגים אחרים של שיטיון ב-164 חולים אחרים. רגישות הבדיקה לאבחון אלצהיימר היתה 92.9% והספציפיות שלה היתה 93.5%.
החוקרים מוצאים כי הזמן הממוצע לבדיקה עמד על 12.4 דקות. הטווח נע בין 8 דקות ל-22 דקות, כשזמן ממושך יותר מעיד על הערכת הנבדק כסובל מדרגה חמורה יותר של שיטיון.
במאמר מערכת מצורף מציין הכותב כי שכיח יותר שההערכה הקלינית של שיטיון מופיעה בשל תלונות של החולה או של מטפליו, מאשר בעקבות סריקה.
ולמרות זאת, בנסיבות מסוימות, הוא מסכם, 12 דקות עשויות להיות השקעה כדאית, המספקת נישה שימושית עבור הסריקה המכונה באופטימיות “בדיקת 7 הדקות”.
J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;75:700-705.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!