גסטרואנטרולוגיה

התערבות אנדוסקופית עשויה לשפר את איכות החיים ולהקל על תסמיני ריפלוקס קיבה-וושט (Gut)

במאמר שפורסם בכתב העת Gut מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פרוצדורת EFTP (Endoscopic Full-Thickness Fundoplication) עם מכשיר חדש הובילה לשיפור משמעותי באיכות החיים ובחומרת התסמינים של חולים עם החזר קיבה וושט (Gastroesophageal Reflux Disease, או GERD), בהשוואה לפרוצדורת דמה.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את היעילות והבטיחות של מכשיר EFTP חדש וקל לשימוש בחולים עם GERD. לצורך כך, החוקרים כללו במחקר חולים עם GERD תחת תלות במעכבי תעלות מימן, אשר חולקו באקראי לפרוצדורת EFTP או פרוצדורת דמה. תוצא הסיום העיקרי היה שיפור של לפחות 50% במדד איכות החיים הבריאותית לאחר שלושה חודשים. תוצאי סיום משניים כללו את השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD, מדד תסמיני ריפלוקס, שימוש במעכבי תעלות מימן, אירועי ריפלוקס וחשיפה של הוושט לחומצה וממצאים אנדוסקופיים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים.

מדגם המחקר כלל 70 חולים, כאשר 35 חולים נכללו בכל קבוצה (גיל חציוני של 36 שנים, 71.4% גברים). פרוצדורת EFTP ארכה בממוצע 17.4 דקות.

התוצא העיקרי הושג בשכיחות גבוהה יותר במטופלים בקבוצת EFTP, בהשוואה לפרוצדורת הדמה (65.7% לעומת 2.9%, p<0.001). חציון השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD היה גבוה יותר משמעותית בזרוע ההתערבות לאחר 6 לעומת 8 חודשים (p<0.001) ולאחר 12 חודשים לעומת 9.1 חודשים (p<0.001).

בקבוצת החולים לאחר EFTP, 62.8% מהחולים לא נדרשו לטיפול במעכבי תעלות מימן לאחר שנה, זאת בהשוואה ל-11.4% מאלו בזרוע הדמה (P<0.001).

מדדי ניטור מדד חומציות השתפרו באופן חלקי לאחר 3 חודשים, אך לא לאחר 12 חודשים; דלקת וושט בבדיקה אנדוסקופית תועדה ב-0% מהחולים בזרוע ההתערבות וב-5 חולים (29.4%) בקבוצת הביקורת לאחר 12 חודשים. לא תועדו אירועים חריגים מג’וריים על-רקע הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השלמת EFTP באמצעות מכשיר חדש הינה גישה בטוחה ויעילה לשיפור איכות החיים בחולים עם מחלה לא-ארוזיבית של הוושט התלויים בטיפול במעכבי תעלות מימן.

Gut 2021

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של עודף-משקל והשמנת-יתר על התגובה למעכבי TNF ומהלך המחלה בילדים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    ההשפעה של עודף-משקל והשמנת-יתר על התגובה למעכבי TNF ומהלך המחלה בילדים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי בילדים מחלת מעי דלקתית ועודף-משקל או השמנת-יתר אין סיכון מוגבר לאובדן תגובה לטיפול במעכבי TNF או להישנות התלקחות בשנה הראשונה לאחר התחלת הטיפול התרופתי, אך שיעורי התלקחות המחלה היו גבוהים יותר בתום תקופת המעקב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של עודף-משקל או השמנת-יתר […]

  • השתלת כבד עשויה לשפר את הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לכבד (JAMA Surgery)

    השתלת כבד עשויה לשפר את הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לכבד (JAMA Surgery)

    בחולים לאחר השתלת כבד לעומת טיפול אלטרנטיבי בשל גרורות לכבד של סרטן מעי גס ורקטום תועדו שיעורי הישרדות כוללים ושיעורי הישרדות ללא-התקדמות גבוהים יותר, לצד שיעורי הישנות נמוכים יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Surgery. מחקר העוקבה כלל 95 חולים עם גרורות לא-נתיחות לכבד משנית לסרטן מעי גס ורקטום שהופנו להערכה […]

  • האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Psychiatry עולה קשר בין מחלת צליאק ובין סיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה, כאשר בחולים עם שינויים גנטיים שנקשרו עם מחלת צליאק לוו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון קשר סיבתי אפשרי בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה באמצעות ניתוח רנדומיזציה […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

  • השוואת יעילות ובטיחות Ustekinumab ומעכבי TNF בקשישים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    השוואת יעילות ובטיחות Ustekinumab ומעכבי TNF בקשישים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה דמיון ביעילות ובטיחות Ustekinumab (סטלרה) ומעכבי TNF בטיפול בקשישים עם מחלת קרוהן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפולים ביולוגיים מלווים בסיכון מוגבר לזיהומים בקשישים עם מחלת מעי דלקתית. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לעומת מעכבי TNF בקשישים עם מחלת קרוהן. מטרת […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: אבחון סרטן המעי

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: אבחון סרטן המעי

    שלום לכולם וברוכים הבאים לעוד פרק של “טיפ מחדר הרופא”, הפעם נעסוק באחת מהמחלות החשובות והקשות לאבחון – סרטן המעי. פרופסור איתמר רז יחלוק איתנו מידע חדש ומרתק מתוך מאמר שהתפרסם ב-JAMA OPEN ממאי האחרון. נלמד על השיטות המתקדמות לאבחון מוקדם והדרכים לשיפור הסיכויים לטיפול מוצלח. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה