גסטרואנטרולוגיה

ריצוף הדור הבא לזיהוי דנ”א של תאי גידול מסייע בזיהוי מחלה שיירית בחולים עם סרטן מעי גס ממוקם (Ann Oncol)

זיהוי דנ”א של תאי גידול בזרם הדם בשיטות ריצוף הדור הבא (Next Generation Sequencing) מסייע בזיהוי מחלה שיירית מינימאלית בחולים לאחר ניתוח הסרת סרטן מעי גס ממוקם בסיכון גבוה להישנות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעור גדול מהחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ממוקם צפויים להישנות לאחר טיפול במטרת ריפוי. אין סמנים מקובלים לזיהוי מחלה שיירית מינימאלית וקיים סיכון לתת-טיפול או אף טיפול-יתר עם כימותרפיה במקרים אלו. בדיקות לזיהוי דנ”א של תאי גידול בזרם הדם (Circulating-Tumor DNA, או ctDNA) עשויות לשמש כלי חשוב לסיוע בזיהוי הסיכון להישנות.

מדגם המחקר כלל 150 חולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ממוקם. רקמת גידול מחולים אלו רוצפה באמצעות פאנל ריצוף הדור הבא לאפיין מוטאציות סומאטיות. החוקרים התבססו על סף VAF (Variant Allele Frequency) של 5% והשלימו בדיקת ddPCR (Droplet Digital PCR) לאישור התוצאות.

מהתוצאות עולה כי טכנולוגיות ריצוף הדור הבא זיהו מוטאציות פתולוגיות ב-132 גידולים ראשוניים (88%). בדיקת ddPCR הדגים מתאם גבוה עם ריצוף הדור הבא (r=0.77) ל-VAF בגידולים הראשוניים. זיהוי ctDNA לאחר הניתוח ובדגימות דם עוקבות במהלך המעקב לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-מחלה (יחס סיכון של 17.56, p=0.0014 ויחס סיכון של 11.33, p=0.0001, בהתאמה).

מעקב אחר לפחות שני וריאנטים בפלזמה הביא לעליה ביכולת לזהות מחלה שיירית מינימאלית ל-87.5%. בניתוח רב-משתני, זיהוי ctDNA זוהה כמנבא הבלתי-תלוי המשמעותי היחידי להישרדות ללא-מחלה.

בחולים לאחר טיפול כימותרפי אדג’וונטי, נוכחות ctDNA לאחר הטיפול נקשרה עם סיכון מוגבר להישנות מוקדמת (יחסי סיכון של 10.02, p<0.0001). ניתן היה לזהות ctDNA במהלך המעקב לפני עדות להישנות הדמייתית, עם חציון מרווח זמן של 11.5 חודשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקות לזיהוי דנ”א גידול בדם עשויות לסייע בזיהוי מחלה שיירית מינימאלית וחולים עם סרטן מעי גס ממוקם בסיכון גבוה להישנות הממאירות.

Ann Oncol. 2019;30(11):1804-1812

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים הרות (Gastroenterol Hepatol Bed Bench)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים הרות (Gastroenterol Hepatol Bed Bench)

    בנשים הרות עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (Nonalcoholic Fatty Liver Disease, או NAFLD) ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים שונים במהלך ההיריון, כולל שכיחות גבוהה יותר של סוכרת הריון, עליה באנזימי כבד ולחץ דם גבוה יותר, בהשוואה לנשים עם הריון תקין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gastroenterology and  Hepatology from Bed […]

  • האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    בקרב חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד עיכוב מתון בלבד בהתרוקנות קיבה של מזון מוצק ולא תועד כל עיכוב משמעותי בהתרוקנות נוזלים, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו, עדות לכך שייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלו לפני התערבות ניתוחית, כך כותבים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים […]

  • התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית, משלב Tofacitinib (קסלג’אנז) עם קורטיקוסטרואידים לווה בשיפור תגובה לטיפול והפחתת הצורך בטיפול הצלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול תוך-ורידי בקורטיקוסטרואידים מהווה את המרכיב העיקרי של הטיפול בחולים מאושפזים עם התלקחות […]

  • שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    בהשוואה ל-TACE (או Transarterial Chemoembolization) בלבד, שילוב Sorafenib עם TACE עשוי להביא לשיפור ההישרדות הכוללת והישרדות ללא התקדמות מחלה בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני עם חדירה מיקרווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני הפרוגנוזה אינה טובה, כאשר TACE […]

  • חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    בקרב מטופלים עם הכנת מעי סבירה או גרועה תועדו שיעורי זיהוי אדנומות נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לתמותה עקב סרטן מעי גס לאחר בדיקת קולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת טיב הכנת המעי על תוצאות סרטן מעי גס ורקטום […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם לטיפול הורמונאלי חליפי השפעה על הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום? (Menopause)

    האם לטיפול הורמונאלי חליפי השפעה על הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום בנשים תחת טיפול הורמונאלי חליפי, כאשר טיפול ב-Tibolone לווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלה הממארת.  עם זאת, היקף העלייה בסיכון הוא קטן וככל הנראה חסר חשיבות קלינית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו כי טיפול […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה