לכבוד העשור החדש פרסם ארגון הבריאות העולמי רשימה של האתגרים הבריאותיים העולמיים הצפויים בשנים הקרובות. מומחים מרחבי העולם פיתחו את הרשימה החדשה, הכולל עצירת מחלות זיהומיות והכנה להתפרצויות, הגנה על מתבגרים, הגדלת השיח אודות המצב הבריאותי לנוכח שינויי האקלים ומתן טיפול רפואי באזורי עימות ומשבר.

הרשימה משקפת דאגה אמיתית כי המנהיגים לא הצליחו להשקיע די משאבים בתחומי בריאות חשובים. מגמה זו מציבה חיי אדם בסכנה.

1)      משבר האקלים = מדובר במשבר בריאותי, על-פי ארגון הבריאות העולמי. שינויי אקלים גורמים לאירועי מזג אוויר קיצוני, החמרת הפרעות תזונה והתפשטות מחלות זיהומיות כמו מלריה. אותם גזי פליטה המזהמים את האוויר וגורמים להתחממות גלובאלית אחראיים ללמעלה מרבע ממקרי התמותה עקב התקפי לב, אירוע מוחי, סרטן ריאות ומחלה נשימתית כרונית.

2)      מתן טיפול רפואי באזורי עימות ומשבר = מרבית התפרצויות מחלה בשנה האחרונה, אשר דרשו את התגובה המשמעותית ביותר של ארגון הבריאות העולמי, אירעו במדינות באזורי עימות. בסוכנות תיעדו 978 התקפות על מרכזים רפואיים ב-11 מדינות בשנה החולפת, עם 193 מקרי תמותה. עימותים גורמים גם לכך שרבים עוזבים את בתיהם ועוברים לאזורים בהם אין גישה זמינה לטיפול רפואי, לעיתים למשך שנים רבות.

3)      טיפול רפואי שיוויוני = פערים סוציו-אקונומיים גדלים מובילים להבדלים ניכרים באיכות הטיפול הרפואי והמצב הבריאותי של מטופלים. קיים הבדל של 18 שנים בתוחלת החיים הצפויה בין מדינות עשירות ועניות, אך קיים גם פער בתוך מדינות ואף בתוך ערים.

4)      הרחבת גישה לטיפול תרופתי = לשליש מתושבי העולם אין גישה לטיפול תרופתי, חיסונים, בדיקות אבחנתיות וכלים חשובים אחרים. גישה מוגבלת לטיפול רפואי איכותי עלולה לפגוע בבריאות, לסכן את חיי חולים ולתרום להתפשטות עמידות לטיפול תרופתי.

5)      מחלות זיהומיות = מחלות זיהומיות, דוגמת HIV, שחפת, נגיפי הפטיטיס, מלריה, מחלות טרופיות וזיהומים המועברים במגע מיני צפויים להביא למותם של כארבעה מיליון חולים בשנת 2020, רובם עניים. יתרה מזאת, מחלות הניתנות למניעה ע”י חיסונים, כולל חצבת, אחראיות למקרי תמותה רבים.

6)      הכנה להתפרצויות מחלות = החשש הוא מפני מגיפה של נגיפים הנישאים באוויר ומדבקים מאוד בעיקר זני שפעת כנגדם למרבית האנשים אין חסינות קודמת. מחלות הנישאות ע”י וקטור, דוגמת קדחת דנגה, מלריה, נגיף זיקה ועוד, מתפשטות באמצעות יתושים ועוברות לאזורים חדשים, בסיוע שינויי האקלים.

7)      מוצרים מסוכנים = חוסר מזון, מזון לא-בטוח ודיאטות לא-בריאות אחראיים לכשליש מנטל התחלואה העולמי. בשנה שעברה, תעשיית המזון התחייבה להפסיק את השימוש בשומן טראנס עד שנת 2023, אך דרושים צעדים נוספים.

8)      השקעה באנשים המגנים על הבריאות = אתגר נוסף נוגע למחסור העולמי באנשי צוות רפואי. העולם צפוי להיזדקק ל-18 מיליון אנשי צוות רפואי נוספים עד שנת 2030, בעיקר במדינות בעלות הכנסה נמוכה-עד-בינונית, כולל 9 מיליון אחיות ומיילדות.

9)      שמירה על בטיחות בני נוער = למעלה ממיליון מתבגרים בגילאי 10-19 שנים מתים כל שנה. הגורמים המובילים הם תאונות דרכים, HIV, אובדנות, זיהום בדרכי נשימה תחתונות ואלימות בין-אישית. שימוש מזיק באלכוהול, טבק וסמים, העדר פעילות גופנית, מין לא-מוגן וחשיפה קודמת לטיפול שגוי בילדים מעלים כולם את הסיכון לגורמי תמותה אלו.

10)  השגת אמון הציבור = בריאות הציבור מצויה בסכנה לאור הפצת מידע שגוי ברשתות החברתיות, כמו גם בשל שחיקה של אמון הציבור במוסדות ציבוריים. התנועה המתנגדת לחיסונים היוותה גורם משמעותי בעליה במקרי התמותה עקב מחלות הניתנות למניעה.

11)  שימוש בטכנולוגיות חדשות = טכנולוגיות חדשות דוגמת עריכת הגנום ובינה מלאכותית עשויים להביא למהפכה ביכולת למנוע, לאבחן ולטפל במחלות רבות, אך עולות שאלות חדשות ואתגרים בכל הנוגע לניטור ובקרה אחר השימוש באמצעים אלו.

12)  עמידות אנטי-מיקרוביאלית = העליה בעמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאליים נמשכת ומהווה אתגר חשוב, המאיים על הרפואה המודרנית וחזרה לעידן שקדם לפיתוח תכשירים אנטיביוטים.

13)  שמירה על היגיינה, מים נקיים וסניטציה = כאחד מכל ארבעה מרכזים רפואיים ברחבי העולם חסר גישה בסיסית למים, שירותי סניטציה והיגיינה, החיוניים לתפקוד מערכת בריאות. העדר מרכיבים בסיסיים אלו במרכז רפואי מוביל לטיפול באיכות ירודה ועליה בסיכון לזיהומים בקרב המטופלים ואנשי הצוות הרפואי.

מקור:  ה-WHO

לידיעה במדסקייפ