מה בין עירויי דם ובין שיעורי ההישרדות של חולים עם דימומים ממערכת העיכול? (N Engl J Med)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מניעת עירויי דם עד שרמת המוגלובין יורדת מתחת ל-7%, במקום 9%, מביאה לשיפור שיעורי ההישרדות הכוללים ב-45% בחולים עם דימום חד מדרכי העיכול העליונות.

במטרה לבחון את התועלת האפשרית של גישת טיפול צרה יותר, החוקרים ערכו את המחקר שכלל 921 חולים שאובחנו עם דימום חד מדרכי העיכול, תוך חלוקה לטיפול בכדוריות דם אדומות בהתאם לגישה מגבילה (רמת המוגלובין מתחת ל-7 גרם לד”ל) או גישה ליבראלית (רמת המוגלובין מתחת ל-9 גרם לד”ל). רמת ההמוגלובין הבסיסית הייתה דומה בשתי הקבוצות (9.6 גרם לד”ל ו-9.4 גרם לד”ל, בהתאמה).

מהתוצאות עלה כי גישה מגבילה למתן עירויי דם הובילה לירידה של 55% בשיעורי התמותה לאחר 45 ימים (95% לעומת 91%, P=0.02), שיוחסה בעיקר להפחתת מקרי תמותה עקב דימומים שלא ניתן היה לשלוט בהם בהצלחה (3 חולים לעומת 14 חולים, p=0.01).

יתרונות נוספים כללו הפחתת מספר עירויי דם (49% לעומת 86%, p<0.001), ירידה בסיכוי לדימומים נוספים (10% לעומת 16%, יחס סיכון של 0.62, p=0.01) והפחתת שיעור תופעות הלוואי (40% לעומת 48%, יחס סיכון של 0.73, p=0.02).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי חלה ירידה של 43% בשיעורי התמותה בחולים עם שחמת הכבד, עם שיפור שיעורי ההישרדות בעיקר בחולים עם מחלה בדרגה A או B לפי סיווג Child Pugh. לא תועדה תועלת דומה בחולים עם מחלה חמורה יותר, בדרגה C.

דפוס דומה זוהה עם הסיכון לדימומים נוספים בחולים עם שחמת הכבד בכלל, אלו עם מחלה בדרגה A או B לפי סיווג Child Pugh (11% לעומת 21%, יחס סיכון של 0.53, p=0.04), ואלו עם מחלה בדרגה C (15% לעומת 28%, יחס סיכון של 0.58, p=0.33).

למרות שעלו חששות בנוגע לעליה חוזרת בלחץ הפורטאלי ודימומים עקב כך בחולים עם שחמת כבד ויתר לחץ דם פורטאלי, בחולים עם גישה מגבילה לא חל שינוי במפל לחץ הדם הפורטאלי מתחילת המחקר לאחר 2-3 ימים, זאת לעומת עליה משמעותית בחולים שטופלו בגישה ליבראלית (20.5 מ”מ כספית ל-21.4 מ”מ כספית, p=0.03).

בחולים עם שחמת כבד שחולקו לטיפול בגישה מגבילה הצורך בטמפונדה באמצעות בלון או TIPS היה נמוך יותר (2% לעומת 8%, p=0.03 ו-4% לעומת 11%, p=0.04, בהתאמה).

בחולים עם דימומים מדליות או כיב פפטי, גישה מגבילה למתן עירויי דם לוותה בשיעורי הישרדות טובים יותר, בהשוואה לגישה ליבראלית (יחס סיכון של 0.58, p=0.18; ויחס סיכון של 0.70, p=0.26, בהתאמה), וכן סיכוי נמוך יותר לדימום נוסף (11% לעומת 22%, p=0.05 ו-10% לעומת 16%, p=0.09).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדות חשובה להכוונת הטיפול בחולים אלו. הם ממליצים להמתין עם מתן עירויי דם למרבית החולים עם דימומים מדרכי העיכול העליונות, עד לירידת ערכי המוגלובין אל מתחת ל-7 גרם לד”ל.

N Engl J Med. 2013;368:11-21

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן