במאמר חדש מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהם עולה כי במידה ואין אפשרויות אחרות לתרומת כבד, ניתן לבחור בכיוון של השתלת כבד מתורם חי, לאחר שהאחרון טופל באינטרפרון בשל זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת בנוגע לתרומת שתל להשתלת כבד, אך הדבר חשוב לאור מספר האיברים הנמוך המוצעים לתרומה.
במאמר מציגים החוקרים מקרה של אישה יפנית בת 46, שהייתה מועמדת לתרום כבד לאחיה, שסבל משחמת כבד לא-מפוצה ממקור לא-ידוע. שמונה שנים לפני התרומה, היא סבלה מהפרעה קלה בתפקוד הכבדי, שאובחנה כזיהום בנגיף HCV (סרוטיפ 2). בשלב כך קיבלה טיפול אנטי-ויראלי ב-Interferon Alfa-2b, שלוש פעמים בשבוע, למשך 24 שבועות, עם תגובה נגיפית ממושכת. ביופסיה של הכבד לפני התרומה הדגימה ממצאים תקינים, ללא עדות לדלקת כבד פעילה, ובדיקת הדם הייתה שלילית ל-HCV-RNA.
רק 67 חולים עברו השתלת כבד מתורם מת ביפן. המשפחה במקרה זה החליטה על השתלת כבד מתורם חי. נערכה בחירה זהירה של תרומת שתל הכבד; עם זאת, מאחר שהיא הייתה המועמדת היחידה, היא אושרה לתרומת הכבד. התורמת שוחררה לביתה תשעה ימים לאחר תרומת הכבד. תפקודי הכבד שלה שבו לערכים תקינים באופן מיידי. בדיקת CT הדגימה רגנרציה מספקת של הכבד שנה לאחר מכן. לאחר ההשתלה, גם התפקוד הכבדי של אחיה היה טוב, ללא עדות לזיהום בנגיף HCV 48 חודשים לאחר הניתוח, וללא עדות לממאירות חדשה. לא זוהתה עדות לנגיף HCV בתורמת או במושתל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במקרים בהם אין אפשרות אחרת, ניתן לשקול השתלת כבד מתורם חי, לאחר טיפול באינטרפרון כנגד זיהום בנגיף HCV. דרושה הערכה מקיפה של התורם והכבד הנתרם. כמו כן, דרוש מעקב זהיר אחר המושתל, מאחר שקשה לנבא את תוצאות תפקוד השתל תחת טיפול לדיכוי-חיסוני לאחר ההשתלה.
J Med Case Reports. 2011;5(276)
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!