הרצאתו של ד”ר ראובן מדר מתוך כנס ה-Ankylosing Spondylitis : מקומם של ה-NSAIDS בטיפול

בהרצאה זו מתוך כנס משותף של האיגוד לראומטולוגיה והאגודה לכאב (לסיקור הכנס באתר האגודה לכאב – נא להקליק כאן, מיועד לצוות רפוא בלבד)  שהתקיים בים המלח ב-10-12 לדצמבר שעסק בהיבטים השונים של ה-Ankylosing Spondylitis (להלן AS), מציג ד”ר ראובן מדר את הגישה הטיפולית באמצעות NSAIDS ב-AS.

ד”ר מדר מדגיש כי עיקר עומס המחלה הוא בשנים הראשונות של המחלה. עם זאת גם לאחר שנים רבות קיימות מגבלות של כאב, נוקשות, בעיות שינה, דכאון הקשורת למחלה.

ל-NSAIDS יש מקום חשוב בטיפול ב-AS בכל השלבים שלה. יש כמובן סוגים רבים של NSAIDS וד”ר מדר סוקר בהמשך את הסוגים השונים ומציג מחקר עדכני המשווה בין etoricoxib (ארקוקסיה) לבין נפרוקסן.  נמצא שהמטופלים בארקוקסיה התמידו זמן רב יותר בטיפול מנפרוקסן ופלצבו. בכל המדדים של כאב, תפקוד לארקוקסיה היה יתרון מובהק סטטיסטי על הנפרוקסן.

מבחינת תופעות לוואי לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.

השאלה היא האם הטיפול יכול לשנות את מהלך מחלת ה-AS ? מדובר כידוע במחלה שכוללת  תהליכים דלקתיים ותהליכים גרמיים המתרחשים במקביל וזה לאחר זה. כדי לענות על השאלה מציג מדר את  התהליכים הללו באופן ויזואלי וסכימתי.

מדר מציג גם מחקר שנעשה במטרה לבחון זאת אשר השווה בין חולים שקיבלו סלקוקסיב (100 מ”ג פעמיים ליום) למשך שנתיים לבין קבוצה שקיבלה הטיפול רק בהתאם לצורך (כאב),  הן מבחינה קלינית (ולא היו הבדלים משמעותיים),והן מבחינה רדיוגרפית , ששם מצא שבקבוצה שקיבלה את הטיפול הקבוע  התהליך של הנזקים הגרמיים היה מופחת.  נראה שקיים גם הגיון פרמקולוגי ביכולתו של ה-NSAIDS להשפיע על תהליכים גרמיים.(ע”י עיכוב PGE2 ותהליכים אנגיוגניים למשל).

לסיכום, ל-NSAIDS יש אפקט אנטי-דלקתי מועיל, תופעות לוואי נמוכות יחסית (בהיות המטופלים צעירים יחסית), והשפעה מיטיבה על מהלך המחלה. השאלה שנותרה פתוחה אם יש מקום לשלב NSAIDS יחד עם הטיפול בנוגדי TNF הניתנים בדר”כ בשלב החריף ?

להאזנה להרצאה המלאה – נא להקליק כאן

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן