הרצאתו של פרופ’ יצחק רוזנר : טיפול בנוגדי TNF ב-AS , מתוך הכנס ”Ankylosing Spondylitis – מבט על המחלה מזויות שונות” דצמבר 2009

 בהרצאה זו מתוך כנס משותף של האיגוד לראומטולוגיה (לסיקור הכנס באתר האיגוד לראומטולוגיה –  נא להקליק כאן, מיועד לצוות רפואי בלבד)  והאגודה לכאב שהתקיים בים המלח ב-10-12 לדצמבר שעסק בהיבטים השונים של ה-Ankylosing Spondylitis (להלן AS), מציג פרופ’ רוזנר את האספקטים של הטיפול ב-AS באמצעות נוגדי TNF .

פרופ’ רוזנר מציין בהרצאה שהטיפול בנוגדי TNF ל-AS הוצג למעשה לראשונה רק בתחילת המאה הנוכחית, ותוך פרק זמן קצר יחסית התבסס והתרחב מאוד.

ע”פ ההנחיות האירופאיות יש להתחיל לטפל בנוגדי TNF לאחר כשלון טיפולי בשני סוגי NSAIDS במשך 3 חודשים לפחות ברציפות. רוזנר מדגיש את הבעייתיות של מתן NSAIDS ברציפות.

לאחר מכן מעלה רוזנר את השאלה במה למעשה רוצים לטפל ? בכאב, בביומרקרים כמו CRP , בשיפור מימצאי הדמייה ? מסתבר שזו שאלה לא פשוטה…בהמשך מציג רוזנר נתונים מעניינים מהמרכז שלו על טיפולים ביולוגים ב-AS . 

רוזנר מציין שכבר ב-2005 הוצגו מחקרים שהראו את היעילות במדדי כאב ותפקוד של אנטי TNF על פני NSAIDS או פלצבו, ב-AS , הן לגבי אנברל (etanerecept)  והן לגבי רמיקייד (infliximab).  

מחקר ACSEND הדגים את היתרון המשמעותי שיש לאנטי TNF ע”פ ssz שהיה נסיון להגדירה בזמנו כתרופת DMARD ל-AS .

הטיפול באנטי TNF הדגים גם שיפור בתוצאה כפי שבאה לידי ביטוי ב-MRI .

רוזנר מציין את הגורמים החוזים תגובה טובה לאנטי TNF , ואלה שלא במפתיע דומים גם לאלה הידועים בררב חולי דלקת פרקים שגרונית (RA)  וכוללים גיל צעיר יחסית, משך מחלה קצר, רמות ESR או CRP מוגברות. כפי שמודגם במס’ מחקרים, טיפול באנטי TNF ב-AS עם משך מחלה קצר מ-10 שנים צפוי להשיג שיעורי תגובה גבוהים של כ- 75% . עם זאת לא כל המגיבים קלינית לטיפול מגיבים גם מבחינה רדיוגרפית.

שיעורי המשך הטיפול דומים נמצאו בכל התרופות נוגדות TNF , אם כי בחלק מהרג’יסטרי נראה היה יתרון מה לאנברל. נראה שהתופעה שנצפיתה גם ב-RA קיימת גם ב-AS : מטופלים שממשיכים בטיפול בנוגדי TNF משיגים שיפור מתמיד וגובר במצבם. מתי יש להפסיק הטיפול ? שאלה שעדיין אין לה תשובה…אך נראה שכאשר החולים לא מגיבים כבר לנוגדי TNF יש לשקול אולי שילובים עם NSAIDS וקבוצות נוספות כמו rituximab (מבטרה) ואחרים.

לצפייה והאזנה להרצאה המלאה – נא להקליק כאן

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן