גסטרואנטרולוגיה

מה הקשר בין עיכוב הפרשת חומצה בקיבה והסיכון לשבר בירך ? (מתוך JAMA)

אוסטאופורוזיס היא מחלה נפוצה המשפיעה על מיליונים של מבוגרים. שבר בירך הוא המניפסטציה העיקרית של senile osteoporosis. שבר בירך אינה רק בעיה שכיחה אלא גם קשורה אליה תחלואה ותמותה משמעותיים. התמותה המדווחת היא 20% בשנה הראשונה לאחר השבר בירך, כאשר אחד מכל חמישה חולים עם שבר נזקקים לטיפול של אחות בביתו. גורמי סיכון רבים לשבר בירך הוצעו ומצבים הגורמים לספיגת סידן נמוכה מעורבים בסיבתיות של הפרעה זו. היות וחומצת קיבה מזרזת ספיגה של סידן לא מסיס דרך המזון, הוצע כי תרופות המעכבות חומציות קיבה עשויות להביא לירידה בספיגה.

מחקר מקרה ביקורת זה בוצע תוך שימוש במאגר נתונים גדול בבריטניה. במחקר השתתפו 13,556 חולים עם אירוע ראשון של שבר בירך. החולים הושוו עם 135,386 משתתפי ביקורת מותאמים גיל ומין. שימוש בתרופות ומצבים בריאותיים גם כן הושוו בין שתי הקבוצות, כולל שימוש ב-PPI (מעכבי משאבת פרוטון) ו-H2RAs (אנטגוניסטים לרצפטור של היסטמין 2). הסיכון לשבר בירך עלה משמעותית בקרב חולים, שלקחו טיפול ארוך (מעל שנה) ב-PPI (OR– 1.44, רווח ברך סמך [CI] 95% : 1.30-1.59) ואפילו גבוה יותר בחולים הלוקחים מינונים גבוהים של PPI ליותר משנה (OR-2.65, 95% CI :1.80-3.90). הערכים המתאימים עבור שימוש ב- H2Rasגם כן דווחו במחקר (OR 1.23, 95% CI: 1.09-1.40 ו- OR 1.30, 95% CI: 1.16-1.46 בהתאמה). כשאנליזות אלה הותאמו רק לחולים, שידוע שיש להם מחלת ריפלוקס גסטרו-אסופגיאלי, לא היו הבדלים משמעותיים המבוססים על המחלה, שבגללה הנעשה שימוש ב-PPI או ב- H2RAs.

ממצאים אלה מחזקים דאגה, שדווחה במחקר אחר, שנעשה לאחרונה, המצביע על עליה קלה בקשר בין שימוש ב-PPI ובין שבר בירך. ה-OR באותו מאמר עבור שבר בירך היה מוגבר (1.45, 95% CI: 1.28-1.65) אך ירוד עבור חשיפה ל- H2RAs(0.69, 95% CI: 0.57-0.84). למרות שמנגנון הפעולה המוצע לאוסטאופורוזיס הוא ירידה בספיגת סידן בשל ירידה בהפרשת חומצת קיבה, לא קיימת עדות, שמצבים אחרים של דיכוי הפרשת חומצה יותר משמעותי, כגון pernicious anemia ווגוטומיה, קשורים עם אוסטאופורוזיס ושבר בירך. דיכוי פעולת החומצה על ידי PPI ו- H2RAsאפילו לא מגיע לרמה של א-כלורידיה המופיעה עם המצבים הנ”ל.

במחקר הנוכחי, למרות שהחוקרים ניסו לאזן ערפלנים, יש לציין כי החולים עם שבר בירך היו יותר עתידים להשתמש בתרופות אנטי פרכוסים (OR 3.42, 95% CI: 3.0-3.9), תרופות אנטי חרדה       (1.76, 95% CI: 1.67-1.85), תרופות נוגדות דיכאון (2.17, 95% CI: 2.03-2.32) ובתרופות אנטי פסיכוטיות (3.34, 95% CI: 3.03-3.67). עובדה זו חשובה היות ושימוש בבנזודיאזפינים וב- phenytoin היא גורם סיכון הקשור לאוסטאופורוזיס ולשבר בירך. לפיכך, לחוסר איזון זה יכולה להיות השפעה מערפלת בלתי ידועה.

גם לאוסטאוקלסטים יש משאבות פרוטון, שנעשה בהן שימוש במהלך הפרשת יוני מימן לשם ספיגת העצם. PPI סלקטיבי לאוסטאוקלסט ועל כן יש להם פוטנציאל אנטי ספיגה, שעשוי למנוע שברים. לא קיים מחקר עד כה, שהעריך היפותיזה זו.

אוסטאופניה היא פרה קורסר מוכר לשבר הקשור לאוסטאופורוזיס. זהו מצב הניתן לטיפול תוך שימוש מתאים בסידן, בויטמין D ובטיפולים פרמקולוגיים אחרים. חולים הנמצאים בסיכון צריכים לעבור סיקור על ידי bone densitometry.

לסיכום, יש צורך במחקרים נוספים, לפני שהתצפיות מהמחקר הנוכחי יאומתו. חולים צריכים להיות מודעים, שממצאים אלה עדיין לא מאושרים. בנוסף, חולים הלוקחים טיפולים מדכאי הפרשת חומצה בקיבה צריכים לדון עם הרופא המטפל שלהם בנוגע לדאגות שצצות, לפני הפסקת הטיפול על דעת עצמם.

JAMA. 2006;296:2947-2953

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    בהשוואה ל-TACE (או Transarterial Chemoembolization) בלבד, שילוב Sorafenib עם TACE עשוי להביא לשיפור ההישרדות הכוללת והישרדות ללא התקדמות מחלה בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני עם חדירה מיקרווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני הפרוגנוזה אינה טובה, כאשר TACE […]

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    בקרב מטופלים עם הכנת מעי סבירה או גרועה תועדו שיעורי זיהוי אדנומות נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לתמותה עקב סרטן מעי גס לאחר בדיקת קולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת טיב הכנת המעי על תוצאות סרטן מעי גס ורקטום […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה