omeprazole עדיף על ranitidine או cisapride בטיפול בקשיי עיכול (Am J Gastroenterol)

חוקרים קנדיים מדווחים כי בחולים שמתקבלות בהם תוצאות שליליות בבדיקה לגילוי Helicobacter pylori, טיפול באמצעות מעכב משאבת הפרוטונים omeprazole יוצר הקלה טובה יותר בסימפטומים, בהשוואה ל-ranitidine או ל-cisapride.

החוקר הראשי, ד”ר Veldhuyzen, מסביר בראיון כי בחולים אלה הסובלים מקשיי עיכול (dyspepsia) עדיף מתן חומרים מעכבי משאבות פרוטונים על פני מתן חסמי H2 או חומרים פרוקינטיים. הוא מוסיף כי הדבר נכון גם בחולים ללא סימפטומים של צרבת או בעלי סימפטומים מינמליים של צרבת.

החוקרים כותבים כי במחקר קודם הם הראו שריפוי מזיהום ה-H. pylori בחולים הסובלים מהבעיה שיפר את הסימפטומים ונמצא כדאי מבחינה כלכלית. במחקר הנוכחי, הם בחנו את התוצאה בקרב 512 חולים שנתקבלו בהם תוצאות שליליות בבדיקה לגילוי H. pylori. הנבדקים חולקו באקראי לקבלת omeprazole במינון של 200 מ”ג ליום, לקבלת ranitidine במינון של 150 מ”ג ליום, לקבלת cisapride במינון של 20 מ”ג ליום, או לקבלת פלצבו.

כעבור 4 שבועות, נרשמה הצלחה של הטיפול, שהוגדרה כדרוג של 2 ומטה בסקאלה בת 7 נקודות להערכת סימפטומי ה-dyspepsia, ב-51% מהחולים בקבוצת ה-omeprazole, ב-36% מהחולים בקבוצת ה-ranitidine, ב-31% מהחולים בקבוצת ה-cisapride, וב-23% מהחולים שקיבלו פלצבו. הטיפול באמצעות omeprazole נמצא יעיל יותר באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה ליתר הטיפולים.

אולם, כעבור 4 שבועות וכעבור 6 חודשים, רק 31% מהחולים שקיבלו omeprazole נמצאו מגיבים לטיפול. תוצאה זו טובה באופן מובהק סטטיסטית מהתוצאה שהתקבלה בקרב חולים שקיבלו cisapride (כ-13%), ושקיבלו פלצבו (כ-14%), אך לא בהשוואה לאלה שקיבלו ranitidine (כ-21%).

במאמר מערכת מצורף נכתב כי הממצאים שופכים אור על הטיפול בבעיה, אך גם מצביעים על כך שלא מדובר במחלה ייחודית אלא במערך סימפטומים שחוברו יחדיו בשל שיקולי נוחות בתכנון מבני המחקרים.

לידיעה במדסקייפ

Am J Gastroenterol 2005;100:1477-1488.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן