מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך? מחקר המתפרסם ב-NEJM מספק תשובות לשאלות אלו.
אי ספיקת כליות כרונית היא סיבוך מוכר של השתלות איברים. טיפול במעכב Calcineurin, מרכיב מפתח בתוכנית הדיכוי החיסוני במטופלים העוברים השתלת איברים, חשוד כגורם העיקרי לפגיעה כלייתית לאחר השתלה.
יתרה מזאת, גורמים נוספים כמו מחלה כלייתית לפני ההשתלה, פגיעה באספקת הדם לכליות סביב הניתוח, השפעות נפרו-טוקסיות של תרופות אחרות, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם וסוכרת עלולים כולם לתרום לאי ספיקת כליות במושתלי איברים.
מחקר עוקבה זה כלל קרוב ל-70 אלף מושתלי לב, ריאות, כבד ומעי שנותחו בין השנים 1990 ל-2000 בארצות הברית.
מטרת המחקר לקבוע מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך. כמו כן בחנו החוקרים את תוצאות הגישות הטיפוליות השונות: דיאליזה לעומת השתלת כליה.
אי ספיקת כליות כרונית הוגדרה כקצב סינון גלומרולרי glomerular filtration rate)) של 29 מ”ל לדקה ל-1.73 מ”ר שטח גוף או התפתחות אי ספיקת כליות סופנית.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 36 חודשים, אי ספיקת כליות כרונית התפתחה ב-16.5% מהמטופלים. קרוב לשליש מהם נזקקו לטיפולי דיאליזה קבועים או השתלת כליה.
הסיכון לפתח אי ספיקת כליות כרונית במהלך תקופת מעקב של 5 שנים השתנה בהתאם לסוג האיבר שהושתל: מ-6.9 אחוז בקרב מושתלי לב-ריאות עד 21.3 אחוז במושתלי מעי.
ניתוח רב-משתנה (Multivariate) העיד כי סיכון מוגבר לאי-ספיקת כליות כרונית היה קשור באופן מובהק סטטיסטית בגיל מבוגר, מין נקבה, זיהום בהפטיטיס C לפני הניתוח, יתר לחץ דם, סוכרת ואי ספיקת כליות חריפה אחרי הניתוח. היארעות אי ספיקת כליות כרונית העלתה את הסיכון למוות פי 4.5.
טיפול באי ספיקת כליות סופנית באמצעות השתלה היה כרוך בתמותה נמוכה באופן משמעותי סטטיסטית מטיפול בדיאליזה, שהתבטא בסיכון יחסי של 0.56.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!