Is anorectal endosonography valuable in dyschesia? S M Van Outryve1, M J Van Outryve1, B Y De Winter2 and P A Pelckmans3

Gut 2002;51:695-700

עצירות הינה מן התסמינים הגסטרואינטסטינליים השכיחים. בין שאר הקריטריונים מוגדרת עצירות כ< 3 יציאות בשבוע למשך 12 שבועות. דיסכיזיה מוגדרת כקושי בריקון צואה, צורך במאמץ בעת צאיה ותחושת העדר התרוקנות מספקת לאחר צאיה. לעתים נעזר החולה בריקון מנואלי לסייע לעצמו להתרוקן. דווקא תדירות היציאות במקרים אלו יכולה להיות תקינה. האטיולוגיה של דיסכיזיה מחולקת ל- 2 קבוצות עיקריות:

1) רקע אורגני (גידולים וכד’)

 2) רקע פונקציונלי רוב המקרים. הסיבה הפונקציונלית השכיחה ביותר היא דיסינרגיה של רצפת האגן כאשר קיים העדר הרפייה מספקת ולעתים אף התכווצות פרדוכסלית של שרירי רצפת האגן (הספינקטר האנאלי והשריר הפובורקטלי) במהלך מאמץ הצאיה.

הבדיקות המשמשות לאבחון הפרעה זו כוללות מנומטריה רקטלית ו EMG.

מטרת העבודה הנוכחית היתה להעריך יעילות בדיקה אנדוסונוגרפית ליניארית באבחון הפרעה תפקודית של רצפת האגן.

לציין כי קיימים 2 סוגי מכשור אנדוסונוגרפי. המכשיר על בסיס חלון אקסיאלי באמצעותו ניתן לאבחן נגעים בדופן המעי, ומיפוי פגמים של הספינקטר האנאלי. הסוג השני בו נעשה שימוש בעבודה הנוכחית משתמש בחלון ליניארי ומאפשר בנוסף לבדיקת הספינקטר האנאלי גם בדיקת השריר הפובורקטלי, וניתן לבצע הערכה דינמית של שרירי האגן והמבנים הסובבים.

שיטות המחקר: נבדקה קבוצת ביקורת שכללה 20 נבדקים בריאים ללא עצירות. (19 גברים ואשה אחת). קבוצת המחקר כללה 20 נבדקים עם תלונות של דיסכיזיה שכללו מאמץ יתר בצאיה ותחושת חוסר התרוקנות. הבדיקה האנדוסונוגרפית בוצעה באמצעות מכשיר ריגידי מתוצרת טושיבה על ידי אותו בודק. נבדקו אורך ועובי שרירי הספינקטר האנאלי והפובורקטליס במצב מנוחה, מאמץ וכווץ.

תוצאות: ב-85% מהחולים נמצא קיצור פרדוקסלי או עיבוי הספינקטר האנאלי בעת מאמץ בהשוואה ל- 35% בלבד מן הבריאים. נמצא קיצור פרדוקסלי או עיבוי הפובורקטליס ב- 80% מן החולים לעומת 30% בקבוצת הביקורת.

תמונה מס’ 1 מדגימה את מבנה רצפת האגן כפי שהיא נצפית בבדיקה אנדוסונוגרפית:

Figure 1 Anorectal linear endosonographic view of the anal sphincter, with an echo poor internal component (IS) and an echo rich external component (ES) in a healthy control subject. Measurements were expressed in millimetres (length=51 mm, thickness=9 mm). Note the musculus puborectalis (PR), water filled balloon (B), and pubic bone (PB).

תמונה מס’ 2 מדגימה בצורה גרפית את ההבדלים באורך ובעובי השרירים שנבדקו בין קבוצת החולים לקבוצת הביקורת

Figure 2 Length (A) and thickness (B) of the anal sphincter, and length (C) and thickness (D) of the musculus (m.) puborectalis in patients with dyschesia compared with healthy controls, at rest (R), during voluntary contraction (SQ), and during straining (STR). Values are mean (SEM); n=20. Data were analysed using two way ANOVA. Significant differences: *p<0.05 between squeezing and rest; p<0.05 between straining and squeezing; p<0.05 between straining and rest; p<0.05 between patients and controls.

מסקנות:

בדיקה אנדוסונוגרפית רקטלית עשויה לסייע במידה רבה באיבחון הפרעות תפקודיות של שרירי רצפת האגן.

למאמר