e-med-isral-ribbon

גסטרואנטרולוגיה

גורמי סיכון להתפתחות כיב בחולים עם דיספפסיה ללא כיב: מעקב פרוספקטיבי למשך שנתיים ב- 209 נבדקים


Risk factors for ulcer development in patients with non-ulcer dyspepsia: a prospective two year follow up study of 209 patients

P-I Hsu1, K-H Lai1, G-H Lo1, H-H Tseng2, C-C Lo1, H-C Chen1, W-L Tsai1, H-S Jou2, N-J Peng3, C-H Chien4, J-L Chen5 and P-N Hsu6. Gut 2002;51:15-20

ההפרעה השכיחה ביותר עימה מתמודד הגסטרואנטרולוג במרפאתו היא דיספפסיה שאינה נובעת מכיב. היא מוגדרת כתלונות של אי נוחות /כאב או סימפטומים אחרים בבטן העליונה, ואשר בבירור אנדוסקופי לא נמצא כיב פפטי. במרבית המקרים נגרמת התופעה מהפרעה פונקציונלית בתפקוד מערכת העיכול העליונה.

עבודות קודמות מצאו כי הסיכון המצטבר להתפתחות כיב פפטי במקרים אלו מגיע לכדי 21%-1% במעקב שבין 1 ל- 10 שנים. אין מחקרים רבים באשר למהלך הטבעי של הפרעה זו. בעבודות רבות נמצא כי רק בכמחצית המקרים יש זיהום עם הליקובקטר פילורי, ומרבית העבודות הראו כי טיפול כנגד הליקובקטר פילורי לא הביא להיעלמות הסימפטומים באופן משמעותי.

מטרת העבודה הנוכחית היתה לקבוע את הסיכון להתפתחות כיב פפטי בחולים עם דיספפסיה שאינה מכיב, והאם יש הבדל בין חולים מזוהמים בהליקובקטר פילורי לאלו שאינם מזוהמים.

שיטות: נבדקו חולים עם תלוונות דיספפטיות של לפחות חודש אחד, וללא ממצא אנדוסקופי של כיב. הנבדקים כולם טופלו בלנזופרזול  30 X  2 למשך שבוע בלבד. תקופת המעקב נמשכה שנתיים ובמסגרתה התאפשר לנבדקים ליטול לפרקי זמן קצרים ביותר תרופות סותרות חומצה או פרוקינטית אך לא תרופות חוסמות היסטמין או מסוג PPI. בוצעה אנדוסקופיה במהלך הכניסה למחקר, חודש לאחר מכן ולאחר 24 חדשים, או בעת התקף חריף של דיספפסיה. רישום הסימפטומים בוצע במהלך כל תקופת המחקר.

תוצאות: נכללו במחקר 209 נבדקים. מתוכם נמצאו 95 חיוביים להליקובקטר פילורי (45%). במהלך 2 שנות המחקר אובחן כיב פפטי ב 16/209 הנבדקים (7.7%), ב- 16 מן המקרים ביטוי הכיב היה דיספפסיה, ואילו במקרה אחד- דימום פעיל, 2 מקרים היו אסימפטומטיים.

בטבלה הבאה מסוכם שעור התפתחות כיב ביחס לנתונים דמוגרפיים הרגלי צריכה וזיהום בהליקובקטר פילורי

      

ניתן לראות כי גיל מתקדם (OR=2.9), זיהום בה”פ (OR= 3.59) ו- טיפול ב- NSAID (OR= 4.46) נמצאו גורמים בלתי תלוים להתפתחות כיב. בנוכחות ר כל 3 הגורמים היה סיכון של 75% להתפתחות כיב. ובהעדר כל 3 הגורמים היה הסיכון לכיב 1.2% בלבד.

שיעור היעלמות הסימפטומים לא היה שונה בין נבדקים חיוביים לה”פ לשליללים, אך היה שיעור גבוה יותר של ארוזיות בקיבה בקרב חולים עם ה”פ.

תמונה מס’ 1: העדר שינוי משמעותיים בשיעור הסימפטומים בין נבדקים חיוביים ל-ה”פ, לבין שליליים ל-ה”פ.

לסיכום חלק קטן אך בעל משמעות מחולי דיספפסיה ללא כיב עלול לפתח כיב. גורמי הסיכון לכך הם גיל מתקדם, זיהום בה”פ ו שימוש ב- NSAID.

שני הגורמים האחרונים ניתנים לטיפול או מניעה.

למאמר המקורי לחץ כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה