Risk factors for ulcer development in patients with non-ulcer dyspepsia: a prospective two year follow up study of 209 patients
P-I Hsu1, K-H Lai1, G-H Lo1, H-H Tseng2, C-C Lo1, H-C Chen1, W-L Tsai1, H-S Jou2, N-J Peng3, C-H Chien4, J-L Chen5 and P-N Hsu6. Gut 2002;51:15-20
ההפרעה השכיחה ביותר עימה מתמודד הגסטרואנטרולוג במרפאתו היא דיספפסיה שאינה נובעת מכיב. היא מוגדרת כתלונות של אי נוחות /כאב או סימפטומים אחרים בבטן העליונה, ואשר בבירור אנדוסקופי לא נמצא כיב פפטי. במרבית המקרים נגרמת התופעה מהפרעה פונקציונלית בתפקוד מערכת העיכול העליונה.
עבודות קודמות מצאו כי הסיכון המצטבר להתפתחות כיב פפטי במקרים אלו מגיע לכדי 21%-1% במעקב שבין 1 ל- 10 שנים. אין מחקרים רבים באשר למהלך הטבעי של הפרעה זו. בעבודות רבות נמצא כי רק בכמחצית המקרים יש זיהום עם הליקובקטר פילורי, ומרבית העבודות הראו כי טיפול כנגד הליקובקטר פילורי לא הביא להיעלמות הסימפטומים באופן משמעותי.
מטרת העבודה הנוכחית היתה לקבוע את הסיכון להתפתחות כיב פפטי בחולים עם דיספפסיה שאינה מכיב, והאם יש הבדל בין חולים מזוהמים בהליקובקטר פילורי לאלו שאינם מזוהמים.
שיטות: נבדקו חולים עם תלוונות דיספפטיות של לפחות חודש אחד, וללא ממצא אנדוסקופי של כיב. הנבדקים כולם טופלו בלנזופרזול 30 X 2 למשך שבוע בלבד. תקופת המעקב נמשכה שנתיים ובמסגרתה התאפשר לנבדקים ליטול לפרקי זמן קצרים ביותר תרופות סותרות חומצה או פרוקינטית אך לא תרופות חוסמות היסטמין או מסוג PPI. בוצעה אנדוסקופיה במהלך הכניסה למחקר, חודש לאחר מכן ולאחר 24 חדשים, או בעת התקף חריף של דיספפסיה. רישום הסימפטומים בוצע במהלך כל תקופת המחקר.
תוצאות: נכללו במחקר 209 נבדקים. מתוכם נמצאו 95 חיוביים להליקובקטר פילורי (45%). במהלך 2 שנות המחקר אובחן כיב פפטי ב 16/209 הנבדקים (7.7%), ב- 16 מן המקרים ביטוי הכיב היה דיספפסיה, ואילו במקרה אחד- דימום פעיל, 2 מקרים היו אסימפטומטיים.
בטבלה הבאה מסוכם שעור התפתחות כיב ביחס לנתונים דמוגרפיים הרגלי צריכה וזיהום בהליקובקטר פילורי
ניתן לראות כי גיל מתקדם (OR=2.9), זיהום בה”פ (OR= 3.59) ו- טיפול ב- NSAID (OR= 4.46) נמצאו גורמים בלתי תלוים להתפתחות כיב. בנוכחות ר כל 3 הגורמים היה סיכון של 75% להתפתחות כיב. ובהעדר כל 3 הגורמים היה הסיכון לכיב 1.2% בלבד.
שיעור היעלמות הסימפטומים לא היה שונה בין נבדקים חיוביים לה”פ לשליללים, אך היה שיעור גבוה יותר של ארוזיות בקיבה בקרב חולים עם ה”פ.
תמונה מס’ 1: העדר שינוי משמעותיים בשיעור הסימפטומים בין נבדקים חיוביים ל-ה”פ, לבין שליליים ל-ה”פ.
לסיכום חלק קטן אך בעל משמעות מחולי דיספפסיה ללא כיב עלול לפתח כיב. גורמי הסיכון לכך הם גיל מתקדם, זיהום בה”פ ו שימוש ב- NSAID.
שני הגורמים האחרונים ניתנים לטיפול או מניעה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!