Robinson A, Thompson DG, Wilkin D, Roberts C; Northwest Gastrointestinal Research Group.
Guided self-management and patient-directed follow-up of ulcerative colitis: a randomised trial.
Lancet. 2001 Sep 22;358(9286):976-81.

קוליטיס כיבית היא מחלה כרונית שתסמיניה לרוב מופיעים לסירוגין בצורת התלקחויות של שלשול דמי וכאב בטן והפוגות. רוב החולים מטופלים בטיפול תרופתי ומיעוטם מגיעים לניתוח של כריתת המעי הגס.
ניהול הטיפול במחלה זו כולל בדרך כלל ביקורים תקופתיים לצורך מעקב או טיפול בהתלקחויות במרפאה גסטרואנטרולוגית.
באנגליה מבוצע המעקב אחר רוב החולים הללו במרפאות חוץ של בתי החולים.
קיימות מספר סיבות לכך והן כוללות:
תחושת הצורך מצד רופאי בתי החולים לעקוב אחר התסמינים, הטיפול ובדיקות הדם, אי הרצון לשחרר חולים למעקב רופא המשפחה והתחושה שחולים מעדיפים מעקב ב"בתי חולים". אחת הבעיות בגישה זו היא כי במחלות כרוניות הנוטות להתלקחויות לא ניתן לקבוע מראש תור בהתאם לעיתוי ההתלקחות. כתוצאה מכך קיים לעתים עיכוב בהגעה לרופא דווקא בעת התפרצות והטיפול הרפואי מושהה שלא לצורך. מאידך גם מצד רופאי המשפחה קיים אי רצון לעקוב אחר חולים אלו. לאור העובדה שמחלה זו אינה שכיחה כל כך הם אינם חשים בטחון ליטול את האחריות על הטיפול בחולים אלו. מניסיון שנצבר במחלות אחרות כמו סוכרת נמצא כי שיתוף החולה בהחלטות טיפוליות הביא לשיפור ניכר בבקרה המטבולית והפחית פגיעות החולים מן המחלה.

מטרת המחקר
ליצור מערכת דומה בקוליטיס כיבית בה ניתנו לחולה כלים על מנת לעקוב אחר מחלתו ולטפל בסימפטומים, תוך מתן גישה פתוחה למרפאת חוץ בעת הצורך. במחקר הוערכה יעילות השיטה של מעקב וטיפול עצמי מודרך על ידי החולים בקוליטיס כיבית

נבדקים ושיטות
203 חולי קוליטיס כיבית מעל גיל 16 הנמצאים ברמיסיה נכללו במחקר מתוכם: 101 בקבוצת המחקר ו- 102 בקבוצת ביקורת שבה בוצע מעקב רגיל. לא נכללו חולים חדשים שאובחנו לאחרונה. בקבוצת המחקר כל מטופל נבדק על ידי רופאו והוכנה תכנית טיפולית אינדיבידואלית עבורו. הושם דגש על יכולת הנבדק לזהות התלקחות וניתנה הדרכה טיפולית בהתאם. קדמה להדרכה הערכה ספציפית עם הרופא המטפל על תלונות אופייניות למטופל ועל ההיסטוריה הרפואית הספציפית של כל מטופל. ניתנה למטופלים אפשרות להתקשר בכל מקרה של בעיה וניתנה הנחיה מתי להגיע למרפאה כגון במקרה של העדר שיפור לאחר 7 ימים, הופעת סימני אזהרה כמו ירידה במשקל או הישנות המחלה לאחר 2 קורסי טיפול בפרדניזון.
נמדד זמן התחלת הטיפול מרגע הופעת הסימפטומים כמו גם מספר הייעוצים במרפאת מומחים, עלויות כלכליות איכות חיים ושביעות רצון של המטופלים.

תוצאות
הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים במשתנים השונים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת:

ציור מספר 1: עקומת קפלן מאייר המדגימה את הזמן שעבר בין התלקחות המחלה לבין התחלת הטיפול בכל אחת מקבוצות החולים.

לא נמצא הבדל באיכות החיים בין הקבוצות וכאשר נשאלו החולים בסוף המחקר על העדפתם נמצא כי 82% מן החולים העדיפו את השיטה החדשה ורק 2% העדיפו את השיטה הישנה. שאר החולים לא הביעו העדפה. 95% מחולי קבוצת הביקורת הביעו רצון להצטרף לשיטה החדשה.
גם מבחינה כלכלית נמצאה עדיפות ברורה לחולי המחקר מאשר לקבוצת הביקורת.

מסקנות
מעקב-עצמי מודרך של קוליטיס כיבית על ידי החולים מייעל ומזרז את הטיפול בזמן התלקחות, מצמצם את מספר הביקורים, מפחית עלויות כלכליות ולא כרוך בפגיעה במעקב הרפואי. יש לשקול שיטה זו בניהול מעקב אחר מחלות כרוניות אחרות.

למאמר