אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית, דלקתית וסיסטמית, הפוגעת בכחמישה עד עשרה אחוזים מהנשים בגיל הפוריות והיא גם גורם משמעותי לאי-פוריות. המחלה מתבטאת בנוכחות רקמת אנדומטריום מחוץ לרחם וקשורה לכאב כרוני, פגיעה באיכות החיים וירידה בסיכויי ההיריון, הן בהפריה טבעית והן בטיפולי פריון מתקדמים. האתגר הקליני גדל במיוחד בנוכחות אנדומטריומות ובשלבים מתקדמים של המחלה (שלבים III-IV לפי rASRM).
סקירה נרטיבית מקיפה שפורסמה ב־Reproductive Biology and Endocrinology בדצמבר 2025, מבוססת על ניתוח של 63 מחקרים נבחרים מתוך אלפי פרסומים, וכוללת נתונים ממחקרים תצפיתיים, מחקרים פרוספקטיביים, מטא־אנליזות וניסויים קליניים מבוקרים.
בסקירה מתוארים המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם אנדומטריוזיס פוגעת בפריון: דלקת כרונית, סטרס חמצוני, ירידה ברזרבה השחלתית, פגיעה באיכות הביציות והעוברים, וכן ירידה ברצפטיביות האנדומטריום. נמצא כי שלבים מתקדמים של המחלה, ובעיקר אנדומטריומות, קשורים לתגובה שחלתית ירודה יותר, פחות ביציות בשאיבה ושיעורי לידות חי נמוכים יותר.
ביחס להכנה ל־IVF, נסקרו אפשרויות שונות של טיפול מקדים, כולל גלולות משולבות, פרוגסטינים (כגון דיאנוגסט) ואנלוגים ל־GnRH. חלק מהמחקרים מצביעים על שיפור במדדים מסוימים (כגון שיעור הפריות או הריונות), אך מטא־אנליזות רחבות אינן מראות שיפור עקבי בשיעורי לידה חיים. לכן, השימוש בטיפולים אלה צריך להיות מותאם אישית, תוך מודעות לעלויות, לתופעות הלוואי ולחוסר הוודאות לגבי התועלת.
נושא מרכזי נוסף הוא תזמון ותפקיד הניתוח. הסקירה מדגישה כי כריתת אנדומטריומות לפני IVF אינה משפרת שיעורי הריון או לידה, אך כן קשורה לירידה משמעותית ובלתי הפיכה ברזרבה השחלתית. לפיכך, ההמלצה המרכזית היא להימנע מניתוח לפני IVF אלא אם האנדומטריומה מפריעה טכנית לשאיבת הביציות או מלווה בכאב משמעותי. במקרים שבהם מתוכננת התערבות ניתוחית, מומלץ לשקול שימור פריון (הקפאת ביציות/עוברים) טרם הניתוח.
באשר לגירוי שחלתי, המאמר משווה בין פרוטוקולי GnRH אגוניסט ואנטגוניסט. נמצא כי בפרוטוקולי החזרה טרייה ייתכן יתרון מסוים לאגוניסט, אך בהחזרת עוברים מוקפאים ההבדלים כמעט נעלמים. כמו כן, מודגש היתרון הבטיחותי של פרוטוקול אנטגוניסט בהפחתת סיכון ל־OHSS. פרוטוקולי PPOS מוצגים כחלופה יעילה וזולה יותר, בעיקר במחזורי “freeze all”.
בהקשר של החזרת עוברים, הסקירה מציינת עדיפות ברורה ל־החזרת עוברים מוקפאים (FET) לעומת החזרה טרייה, עם שיעורי הריון ולידה חיים גבוהים יותר, ככל הנראה בשל שיפור ברצפטיביות האנדומטריום בסביבה הורמונלית פיזיולוגית יותר. מבין שיטות הכנת הרירית, מחזור טבעי או מחזור מגורה בלטרוזול נחשבים עדיפים על מחזור מתוכנן לחלוטין, הן מבחינת תוצאות הריון והן מבחינת סיבוכי הריון.
לסיום, המחברים מציגים כיווני מחקר עתידיים המתמקדים בהפחתת דלקת, סטרס חמצוני והפרעות בסטרואידוגנזה – מנגנונים שעשויים להוות מטרות טיפוליות חדשות לשיפור תוצאות IVF בנשים עם אנדומטריוזיס. כמו כמן, מדגישים כי הטיפול בנשים עם אנדומטריוזיס לקראת IVF חייב להיות אינדיבידואלי, מבוסס ראיות וזהיר. הימנעות מניתוחים מיותרים, העדפת אסטרטגיות “freeze all”, והתאמה נכונה של פרוטוקולי גירוי והחזרה – הם המפתח לשיפור סיכויי ההצלחה, במיוחד במחלה מורכבת ורב-מערכתית זו.
ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!