דוח ועדת Lancet האחרון מציע כי כמעט מחצית ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה או לעיכוב על ידי טיפול ב-14 גורמי סיכון ניתנים לשינוי, כולל לקות ראייה, כך עולה מדיווח שפורסם ב-Lancet Commission.
ד”ר ג’ושוע ארליך מאוניברסיטת מישיגן ציין כי “יש כעת ראיות מכריעות שלקות ראייה בגיל מאוחר קשורה לירידה קוגניטיבית מהירה יותר וסיכון מוגבר לדמנציה”. מטא-אנליזה של 14 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים הראתה כי אובדן ראייה היה קשור לסיכון יחסי מאוחד של 1.47 לדמנציה. מחקר אמריקאי שעקב אחר כ-3000 מבוגרים עם קטרקט וקוגניציה תקינה בתחילת המחקר במשך יותר מ-20 שנה מצא כי אלה שעברו ניתוח קטרקט היו בסיכון מופחת משמעותית לדמנציה בהשוואה לאלה שלא עברו ניתוח (יחס סיכון, 0.71). המנגנונים מאחורי הקשרים הללו עשויים להיות קשורים למחלת רקע (כמו סכרת) לאובדן ראייה עצמו, או לתהליכים נוירופתולוגיים משותפים ברשתית ובמוח.
ד”ר אסמה פולר-תומסון מאוניברסיטת טורונטו ציינה כי “טיפול באובדן ראייה בוודאי יעזור לאנשים לראות טוב יותר ולתפקד ברמה גבוהה יותר ולשפר את איכות החיים, ונראה סביר שזה עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה, כך שזה מצב של win-win”. דוח ועדת לאנסט ציין כי טיפול באובדן ראייה הוא “יעיל וחסכוני” עבור כ-90% מהאנשים, אך ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, אובדן ראייה לעתים קרובות נותר ללא טיפול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!