במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל מעל 65 שנים וריכוז קריאטינין בדם בעת אבחנה של פוליארטריטיס נודוזה (Polyarteritis Nodosa) הינם מנבאים משמעותיים של הסיכון לתמותה.
החוקרים זיהו 358 חולים שאובחנו עם פוליארטריטיס נודוזה בין 1990 ועד 2020 ובחנו את הרשומות הרפואיות של החולים מתשע מדינות כחלק מיוזמת GLOBAL-PAN, שיתוף פעולה של איגוד ה-European Vasculitis Society, Vasculitis Research Consortium ורשתות אחרות.
מטרת הסקירה השיטתית הייתה לקבוע את המאפיינים, התמונה הקלינית ושיעורי ההישרדות של חולים עם אבחנה של פוליארטריטיס נודוזה.
מדגם המחקר כלל 174 נשים ו-184 גברים; 282 אובחנו עם פוליארטריטיס נודוזה סיסטמית ו-76 אובחנו עם פוליארטריטיס נודוזה עורית; הגיל הממוצע בעת האבחנה עמד על 44.3 שנים.
שיעורי ההישרדות הכוללים של חולים עם פוליארטריטיס נודוזה עמדו על 97.1% לאחר שנה, 94.0% לאחר חמש שנים ו-89.0% לאחר עשר שנים.
גורמים מנבאים בלתי-תלויים של הסיכון לתמותה כללו גיל 65 שנים ומעלה בעת אבחנת פוליארטריטיס נודוזה (יחס סיכון של 3.85) ריכוז קריאטינין מעל 140 מיקרומול/ליטר בעת האבחנה (יחס סיכון של 4.93), מעורבות מערכת העיכול (יחס סיכון של 3.51) ומעורבות מערכת העצבים המרכזית (יחס סיכון של 3.56).
תסמינים קונסטיטוציונליים היו נפוצים יותר משמעותית בחולים עם פוליארטריטיס נודוזה סיסטמית לעומת אלו עם מחלה עורית (78.8% לעומת 44.7%), בעוד שבחולים עם מעורבת עורית בלבד תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של נשים ושיעור גבוה יותר של נודולים עוריים, בהשוואה לחולים עם מעורבות סיסטמית.
שיעורי ההתלקחות לאורך חציון של 59.6 חודשים היו מעט גבוהים יותר בקרב חולים עם פוליארטריטיס נודוזה עורית, בהשוואה לאלו עם מחלה סיסטמית (38.8% לעומת 32.1%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מסייעים הגדרה טובה יותר של המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים של חולים עם פוליארטריטיס נודוזה ולהבחין בין חולים עם מחלה סיסטמית ומחלה עורית.
Arthritis & Rheumatology, Feb 12, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!