טיפול ב-Spironolactone אינו מעלה את הסיכון למחלות ממאירות (J Am Acad Dermatol)

בנשים עם חשיפה יומית לטיפול ב- Spironolactone (אלדקטון) בשל הפרעות עורית לא תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות ממאירות שד או ממאירויות גניקולוגיות, בהשוואה לנשים שלא נחשפו לטיפול התרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone משמשת מעבר להתוויות המאושרות לטיפול במספר מצבים עוריים בנשים ומודלי בעלי חיים הצביעו על סיכון מוגבר לגידולים עם הטיפול התרופתי. כמו כן, התכונות האנטי-אנדרוגניות של התרופה העלו את ההשערה כי לטיפול עשויה להיות השפעה על הסיכון לממאירות שד או ממאירויות גניקולוגיות.

במסגרת המחקר הושלמה סקירה של הנתונים אודות 420 נשים עם היסטוריה של טיפול ב- Spironolactone כנגד אקנה, נשירת שיער ושיעור יתר ואודות 3,272 נשים ללא היסטוריה של טיפול ב- Spironolactone. גיל המשתתפות נע בין 42 עד 63 שנים ומרביתן היו לבנות.

חציון מינוני Spironolactone נע בין 25 מ”ג ועד 225 מ”ג; סקירת הרשומות הרפואיות כללה נתוני מעקב לאורך חמש שנים מהחשיפה הראשונה ל- Spironolactone במטרה לאפשר זמן להתפתחות הגידול.

החוקרים מדווחים כי 37 מבין 420 נשים שנחשפו לטיפול ב- Spironolactone אובחנו עם גידול מכל סוג, כמו גם 546 מבין 3,272 נשים שלא נחשפו לטיפול התרופתי.

לאחר תקנון לגיל וגזע, בנשים עם חשיפה ל- Spironolactone לא תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות גידול ממאיר, בהשוואה לנשים שלא נחשפו לטיפול התרופתי (יחס סיכויים של 0.48, p=0.2).

הסיכון לסרטן שד או סרטן רחם לא היה שונה משמעותית בקרב מטופלות  ב- Spironolactone לעומת אלו שאינן מטופלות בתרופה (יחס סיכויים של 0.95, p>0.9).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים הנוטלות Spironolactone כנגד אקנה, שיעור יתר או נשירת שיער ומוגדרות בסיכון נמוך לסרטן שד או ממאירות גניקולוגית, אין סיכון מוגבר להתפתחות מחלות ממאירות עם טיפול ב- Spironolactone אם כי דרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.

J Am Acad Dermatol, Feb 27, 2024

לידיעה במדסקייפ

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן