משפחה

צמיד המודד פעילות אלקטרודרמית כסמן אובייקטיבי להפרעה בי-פולרית (ECNP)

דיכאון אישה צעירה

פעילות אלקטרודרמית (EDA) הנמדדת באמצעות צמיד/צמיד חכם עשויה לעזור לחזות ולעקוב אחר שינויים במצב הרוח ולהעריך מהר יותר את תגובת הטיפול בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (BD), כך עולה ממחקר חדש שהוצג בקונגרס של המכללה האירופית לנוירופסיכופרמקולוגיה (ECNP).

ההערכה כיום של הפרעה דו-קוטבית מורכבת מראיונות קליניים, שאלונים ומדדים, המסתמכים במידה רבה על ההערכה הסובייקטיבית של הרופא, ומכאן נובע הצורך בסמנים ביולוגיים אובייקטיביים. מחקרים קודמים הראו כי EDA, העוקב אחר שינויים בעור בעזרת מעקב אחר פעילות בלוטות הזיעה בתגובה לגירויים פסיכולוגיים, מופחת בדיכאון חד קוטבי. עקב כך, החוקרים שיערו ש-EDA יכול להיות סמן ביולוגי לשינויים במצב הרוח בחולים עם הפרעה דו-קוטבית.

המחקר כלל 38 מטופלים שחוו התקפי מאניה (n=12) או דיכאוניים (n=9) או שהיו אאותימים (n=17) והשוו את התגובה שלהם לאלו של 19 אנשי ביקורת בריאים. משתתפי המחקר התבקשו לענוד את הצמיד ברציפות במשך כ-48 שעות כדי למדוד EDA, פעילות מבוססת תנועה, דופק נפח הדם וטמפרטורת העור.

המחקר הראה כי ה-EDA הממוצע היה נמוך באופן משמעותי ומובהק בסובלים מהפרעה דו-קוטבית במהלך אפיזודות דיכאון, בהשוואה לאלו בקבוצות אחרות. לחולים עם דיכאון היו גם שיאי EDA פחות תכופים לדקה (P = .001 עבור שניהם). בנוסף, היו גם הבדלים משמעותיים במדדי ה-EDA בין הבסיס ולאחר הטיפול בקבוצות המטופלים עם הפרעה דו-קוטבית החריפות.

לחולים עם דיכאון היו עליות משמעותיות ב-EDA הממוצע (P = .033), בשיאי EDA לדקה (P = .002), ובמשרעת הממוצעת של ה-EDA  בשיא (P = .001) מהבסיס, בעוד שחולים מאניים חוו ירידה במשרעת הממוצעת של EDA בשיא (P = .001).

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה