הוספת tirzepatide פעם בשבוע לעומת הוספת אינסולין פרנדיאלי lispro לאינסולין בזאלי גלרגין בחולים עם סוכרת מסוג 2 ושליטה גליקמית לא מספקת הביאה להפחתה גדולה יותר בערכי ה-HbA1c יחד עם ירידה משמעותית יותר במשקל ושיעור נמוך יותר של אירועי היפוגליקמיה.
Tirzepatide הוא פוליפפטיד אינסולינוטרופי תלוי-גלוקוז ואגוניסט לקולטן ל-GLP-1 המשמש לטיפול בסוכרת מסוג 2. טרם מחקר זה, לא תוארו היעילות והבטיחות של הוספת tirzepatide לעומת אינסולין פרנדיאלי לאינסולין בזאלי לטיפול בחולים עם שליטה גליקמית לא מספקת.
מחקר פאזה 3b פתוח זה נערך ב-135 אתרים ב-15 מדינות בקרב 1428 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שנטלו אינסולין בזאלי. המשתתפים חולקו באקראי (ביחס של 1:1:1:3) לקבלת זריקות תת עוריות פעם בשבוע של tirzepatide (5 מ”ג [n = 243], 10 מ”ג [n = 238], או 15 מ”ג [n = 236] ) או אינסולין lipro פרנדיאלי שלוש פעמים ביום (n = 708).
מבין המשתתפים, 1304 (91.3%) השלימו את הניסוי. בשבוע ה-52 למחקר, השינוי הממוצע המשוער מהבסיס ברמות ה-HbA1c בקרב אלו שטופלו ב-tirzepatide (קבוצה מאוחדת) היה -2.1% לעומת -1.1% בטיפול עם אינסולין lipro, וכתוצאה מכך רמות ה-HbA1c הממוצעות היו 6.7% לעומת 7.7% (P < .001); התוצאות עמדו בקריטריונים של אי-נחיתות והושגה עליונות סטטיסטית.
השינוי הממוצע המשוער מהבסיס במשקל הגוף היה -9.0 ק”ג בטיפול ב-tirzepatide ו-3.2 ק”ג בטיפול באינסולין lispro (הפרש טיפול משוער של -12.2 ק”ג). אחוז המשתתפים שהגיעו ליעד HbA1c של פחות מ-7.0% היה 68% בטיפול ב-tirzepatide ו-36% (256 מתוך 708) בטיפול באינסולין lispro (יחס סיכויים, 4.2). תופעות הלוואי השכיחות ביותר של tirzepatide היו תסמינים קלים עד בינוניים של מערכת העיכול (בחילות: 14%-26%; שלשולים: 11%-15%; הקאות: 5%-13%). בנוסף, שיעור אירועי ההיפוגליקמיה (רמת גלוקוז בדם <54 מ”ג/ד”ל או היפוגליקמיה חמורה) היו 0.4 אירועים לשנת מטופל בקרב מטופלים שטופלו ב-tirzepatide (מאוחד) ו-4.4 אירועים לשנת מטופל עם אינסולין lispro.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!