מחקר עוקבה המבוסס על אוכלוסייה בעולם האמיתי, לא הדגים הבדל משמעותי בתוצא קרדיווסקולרי משולב הכולל אישפוזים על רקע אי ספקת לב, תמותה קרדיווסקולרית, אירועי MI (אוטם שריר הלב) ושבץ איסכמי בקרב משתמשים חדשים ב-dapagliflozin בהשוואה ל-empagliflozin.
עם זאת, הודגם כי dapagliflozin עשוי להיות קשור בסיכון נמוך יותר לאשפוז או מוות עקב אי ספיקת לב ומוות קרדיווסקולרי בהשוואה ל-empagliflozin בחולים אסייתיים עם סוכרת מסוג 2.
מעכבי נתרן-גלוקוז-קו-טרנספורטר-2 (SGLT2) הראו יתרונות קרדיווסקולריים בסוכרת מסוג 2 במחקרים קודמים; עם זאת, המחקרים הדגימו הטרוגניות לגבי תוצאים קרדיווסקולרים בין התרופות בתוך משפחת התרופות הזו. יתר על כן, היעילות שלהם באסיאתיים, בנקבות ובמטופלים עם סיכון קרדיווסקולרי נמוך הייתה מיוצגת בחסר. לפיכך, מחקר זה ביקש לבחון את התוצאים הקרדיווסקולרים בקרב משתמשים חדשים ב-dapagliflozin וב-empagliflozin במגוון רחב של חולים עם סוכרת מסוג 2 תוך שימוש במדגם ארצי מבוסס אוכלוסייה מקוריאה בעולם האמיתי.
התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה מורכב מאירועים הקשורים לאי ספיקת לב (כלומר, אשפוז בגין אי ספיקת לב ומוות הקשור לאי ספיקת לב), אוטם שריר הלב, שבץ איסכמי ומוות קרדיווסקולרי. התוצאים המשניים היו הרכיבים הבודדים של התוצא העיקרי הזה.
בסך הכל זוהו 366,031 משתמשים חדשים של dapagliflozin או empagliflozin. לאחר התאמה בשיטת nearest-neighbor propensity score של 1:1, 72,752 אנשים (גיל ממוצע כ-56 שנים, 42% נשים) מכל קבוצה נכללו בניתוח הסופי, עם תקופת מעקב של כ-150,000~ שנות אדם. כ-40% מהנבדקים שנכללו במחקר סבלו מסוכרת מסוג 2 כגורם הסיכון הקרדיווסקולרי היחיד שלהם, ללא גורמי סיכון אחרים. הסיכון לתוצא העיקרי לא היה שונה באופן מובהק בין משתמשי dapagliflozin ו-empagliflozin (יחס סיכון [HR] 0.93, רווח בר סמך של 95% [CI] 0.855-1.006). גם הסיכונים לתוצאים המשניים היו דומים, למעט הסיכונים לאירועים הקשורים ל-אי ספיקת לב (HR 0.84, 95% CI 0.714-0.989) ותמותה קרדיווסקולרית (HR 0.76, 95% CI 0.618-0.921), שהיו נמוכים משמעותית אצל המטופלים ב-dapagliflozin.
בדיון, עורכי המחקר התייחסו להבדלים הפרמקוקיניטיים בין התרופות, בדגש על הפוטנטיות הגבוהה של dapagliflozin גם ל SGLT1, בהשוואה ל-empagliflozin. לדבריהם, ייתכן והביטוי של הרצפטור בתאי המיוקרדיום נותן את היתרון בהפחתת התוצאים הללו הקשורים באי ספיקת לב ובתמותה קרדיווסקולרית. השערה נוספת שהם העלו בדיון הייתה ההשפעה המזיקה של empagliflozin, בשונה מ-dapagliflozin, בכך שהוא מעלה רמות של אלדוסטרון ונוראדרנלין.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!