משפחה

טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מלווה בתוצאות טובות יותר לעומת חסמי ביתא להפחתת תמותה בחולים לאחר תיקון מפרצת אבי עורקים בטני (J Am Heart Assoc)

טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מלווה בתוצאות טובות יותר לעומת חסמי ביתא להפחתת תמותה בחולים לאחר תיקון מפרצת אבי עורקים בטני כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדיין לא ידוע מהו הטיפול התרופתי הטוב ביותר לאיזון יתר לחץ דם לאחר תיקון מפרצת אבי עורקים בטני. לאור זאת, הם בחנו אם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לעומת חסמי ביתא השפיע על התוצאים הקליניים לאחר-ניתוח ולאחר שנה אחת מתיקון מפרצת אבי עורקים בטני.

מדגם המחקר כלל את כל החולים עם יתר לחץ דם לאחר תיקון מפרצת אנדווסקולארי או ניתוח פתוח ונכללו במאגר Vascular Quality Initiative Vascular Implant Surveillance and Interventional Outcomes Network Database בין 2003 ו-2018. החולים סווגו לשתי קבוצות על-פי הטיפול התרופתי הקדם-ניתוחי ובעת השחרור, בין אם מדובר במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון או חסמי ביתא.

מדגם המחקר כלל 8,789 חולים, מהם 3,523 (40.1%) תחת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ו-5,266 (59.9%) תחת חסמי ביתא. לאחר ניתוח PSM (או Propensity-Score Matching) זוהו 3,053 זוגות חולים תואמים בכל קבוצה.

לאחר התאמה, טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לווה בסיכון מופחת לתמותה לאחר-ניתוח (יחס סיכויים של 0.3, רווח בר-סמך 95% של 0.1-0.6), אוטם לבבי (יחס סיכויים של 0.1, רווח בר-סמך 95% של 0.03-0.6) ושחרור שאינו לבית החולים (יחס סיכויים של 0.6, רווח בר-סמך 95% של 0.5-0.7).

לפני התאמה בין הקבוצות, השימוש במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה לאחר שנה אחת (יחס סיכון של 0.4, רווח בר-סמך 95% של 0.4-0.5) וסיכון מופחת לקרע מפרצת אבי עורקים (יחס סיכון של 0.7, רווח בר-סמך 95% של 0.5-0.9). ממצאים אלו נותרו ללא שינוי לאחר ניתוח PSM לתמותה (יחס סיכון של 0.4, רווח בר-סמך 95% של 0.4-0.5) וקרע מפרצת אבי עורקים (יחס סיכון של 0.7, רווח בר-סמך 95% של 0.5-0.9).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים כי טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לווה בתוצאות טובות יותר לאחר-ניתוח מפרצת אבי עורקים בהשוואה לטיפול בחסמי ביתא. הטיפול בתרופות אלו גם לווה בסיכון מופחת לתמותה וקרע מפרצת לאחר שנה.

J Am Heart Assoc, Jul 14, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה