בטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בבטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית עם או ללא טיפול אנדווסקולארי בחולים עם חשד לאירוע מוחי איסכמי וגידולים תוך-גולגולתיים, למעט סיכון גבוה לדימום תוך-גולגולתי תסמיני בחולים עם גידולים באזור ההיפופיזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה התווית-נגד לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידי בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידול תוך-גולגולתי. עם זאת, אין מידע רב אודות הסיכון לדימום תוך-גולגולתי באוכלוסיית חולים זו.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר TRISP (או Thrombolysis in Ischemic Stroke Patients) ובחנו את השכיחות של אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני ופטאלי לאחר תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים.

לאחר בחינת נתונים אודות 21,289 חולים מ-14 מרכזים זוהו 105 חולים לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית, מהם 29 חולים (28%) עם טיפול אנדווסקולארי נוסף, עם חשד לגידול תוך-גולגולתי. מבין 104 חולים עם בדיקת CT או MRI לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית, אירועי דמם תוך-גולגולתי תועדו בתשעה חולים (9%) וכן תועדו ארבעה (4%) אירועי דמם תוך-גולגולתי פטאלי.

בקרב 82 חולים עם חשד או עדות למניניגיומה תועדו שישה חולים (7%) עם דימום תוך-גולגולתי תסמיני ושלושה חולין (4%) עם דימום פטאלי. ב-18 חולים עם חשד או עדות לגידול מוחי ראשוני או שניוני תוך-אקסיאלי תועד מקרה אחד בלבד (6%) של דמם תוך-גולגולתי תסמיני שאינו פטאלי. מבין ארבעה חולים עם גידולים באזור ההיפופיזה, בשני חולים (50%) תועד דימום תוך-גולגולתי תסמיני, כולל מקרה אחד של דימום פטאלי (25%).

לא זוהה קשר בין גודל הגידול ובין הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים של 2.8, p=0.34).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים ועשויים לסייע בהליכי קבלת החלטות לטיפול בחולים אלו.

Neurology, July 18, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • דשא טבעי עלול להוביל לפציעות ראש חמורות יותר מדשא מלאכותי בשחקני פוטבול (Clin J Sport Med)

    דשא טבעי עלול להוביל לפציעות ראש חמורות יותר מדשא מלאכותי בשחקני פוטבול (Clin J Sport Med)

    בגברים צעירים המשחקים פוטבול אמריקאי, חומרת ותסמיני זעזוע מוח משמעותיים יותר באלו שחוו פציעה על דש טבעי, בהשוואה לדשא מלאכותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of Sports Medicine. חלק גדול ממגרשי הדשא הטבעי, בעיקר אלו המשמשים צעירים, אינם מתוחזקים היטב ועלולים להיות קשים יותר ולכן הסיכון לפציעה עלול להיות גדול […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה