השוואת תרומבוליזה תוך-ורידית אל מול טיפול נוגד-טסיות כפול בשלב מוקדם בחולים עם אירוע מוחי איסכמי קל (Neurology)

שבץ

מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי קל, שאינו על-רקע תסחיף לבבי, אין עדיפות לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לעומת טיפול נוגד-טסיות כפול, כאשר הטיפול הפולשני עשוי להיות מלווה בסיכון גבוה יותר לסיבוכים.

החוקרים מסבירים כי לא ידוע אם לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידית עדיפות על-פני טיפול נוגד-טסיות כפול בשלב האקוטי של אירוע מוחי איסכמי קל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את הבטיחות והיעילות בשלב מוקדם לש טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי לעומת טיפול נוגד-טסיות כפול.

במהלך המחקר נאספו נתונים אודות חולים עם אירוע מוחי איסכמי שאינו משנית לתסחיף לבבי, עם מדד NIHSS של עד 3 נקודות, אשר השלימו טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית או טיפול נוגד-טסיות כפול בין 2018 עד 2021. תוצאי הסיום כללו אירועי דמם תוך-מוחי תסמיני, הידרדרות נוירולוגית מוקדמת של 4 נקודות ומעלה בסולם NIHSS ומצב תפקודי לפי מדד mRS (או Modified Rankin Scale) לאחר שלושה חודשים.

מדגם המחקר כלל 1,195 חולים לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית ו-2,625 חולים שטופלו במשלב נוגדי-טסיות. חולים בזרוע טיפול תרומבוליזה היו צעירים יותר (68.1 לעומת 70.8 שנים), עם שכיחות נמוכה יותר של יתר לחץ דם (72.8% לעומת 83.5%), סוכרת (19% לעומת 28.8%) והיסטוריה של אוטם לבבי (7.6% לעומת 9.2%) ומדדי NIHSS מעט גבוהים יותר בקבלה לאשפוז (חציון של 2 נקודות לעומת נקודה אחת), בהשוואה לחולים בזרוע טיפול במשלב נוגדי-טסיות.

לאחר ניתוח PSM (או Propensity Score Matching) ותקנון רב-משתני, החוקרים מצאו כי בזרוע טיפול בתרומבוליזה תוך-ורידית תועדו 4 מקרים של דימום תוך-מוחי תסמיני, בעוד שבזרוע הטיפול התרופתי לא נרשמו מקרים דומים. עוד עולה מהנתונים כי הסיכון להידרדרות נוירולוגית מוקדמת היה גבוה כמעט פי שלוש לאחר תרומבוליזה (יחס סיכויים מתוקן של 2.8, רווח בר-סמך 95% של 1.1-7.5) ולא תועדו הבדלים בשיעור החולים עם מדדי mRS של 0-1 לאחר שלושה חודשים (יחס סיכויים מתוקן של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 0.7-2.6).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית אינו עדיף על טיפול נוגד-טסיות כפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי קל, שאינו משנית לתסחיף לבבי וגישה זו בסופו של דבר עשויה להיות מלווה בסיכון גבוה יותר לנזקים. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים המתמקדים בטיפול האקוטי בחולים עם אירוע מוחי קל.

Neurology, July 5, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה