עדויות חדשות שפורסמו בכתב העת Clinical Cardiology תומכות בתועלת המשמעותית של השתלת ICD (או Implantable Cardioverter Defibrillator) בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית, בהשוואה לטיפול תרופתי סטנדרטי בלבד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית סיכון מוגבר להפרעות קצב לב והשתלת ICD בשילוב עם טיפול תרופתי עשויים למנוע מוות לבבי פתאומי ולשפר את סיכויי ההישרדות של חולים אלו. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של השתלת ICD על ההישרדות והפרוגנוזה של חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית שטופלו תרופתית, עם או ללא השתלת ICD, והופנו לבית החולים בין ינואר 2020 ועד נובמבר 2021. החולים סווגו על-פי הטיפול שקיבלו לשתי קבוצות זהות. המשתנים שנבחנו כללו מאפיינים דמוגרפיים, מחלות רקע, טיפולים תרופתיים, אשפוזים, מצב תפקודי ומקטע פליטה של חדר שמאל לפני ואחרי הטיפולים. עוד בחנו החוקרים את שיעורי ההישרדות הכוללים ואת שיעורי מוות לבבי פתאומי בין שתי הקבוצות.
מדגם המחקר כלל 120 חולים (גיל ממוצע של 64 שנים, מעקב ממוצע של 61.2 חודשים).
לאורך תקופת המעקב, 10 חולים (16.7%) בזרוע טיפול תרופתי בלבד ו-7 חולים (11.7%) חולים בזרוע טיפול תרופתי עם השתלת ICD הלכו לעולמם (p=0.25). למרות שלא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי התמותה הכוללים בין זרוע הטיפול התרופתי ובין זרוע טיפול תרופתי עם ICD, מהערכת הסיכון למוות לבבי פתאומי עלה הבדל מובהק סטטיסטית לטובת קבוצת החולים לאחר השתלת ICD (11.7% לעומת 1.7%, בהתאמה, p=0.02).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית לאחר השתלת ICD בשילוב עם טיפול תרופתי סטנדרטי תועד סיכון מופחת למוות לבבי פתאומי, בהשוואה לחולים תחת טיפול תרופתי בלבד. מנגד, לא זוהו הבדלים בשיעורי ההישרדות הכוללים בין שתי הקבוצות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!