התועלת של השתלת ICD בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית (Clin Cardiol)

עדויות חדשות שפורסמו בכתב העת Clinical Cardiology תומכות בתועלת המשמעותית של השתלת ICD (או Implantable Cardioverter Defibrillator) בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית, בהשוואה לטיפול תרופתי סטנדרטי בלבד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית סיכון מוגבר להפרעות קצב לב והשתלת ICD בשילוב עם טיפול תרופתי עשויים למנוע מוות לבבי פתאומי ולשפר את סיכויי ההישרדות של חולים אלו. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של השתלת ICD על ההישרדות והפרוגנוזה של חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית שטופלו תרופתית, עם או ללא השתלת ICD, והופנו לבית החולים בין ינואר 2020 ועד נובמבר 2021. החולים סווגו על-פי הטיפול שקיבלו לשתי קבוצות זהות. המשתנים שנבחנו כללו מאפיינים דמוגרפיים, מחלות רקע, טיפולים תרופתיים, אשפוזים, מצב תפקודי ומקטע פליטה של חדר שמאל לפני ואחרי הטיפולים. עוד בחנו החוקרים את שיעורי ההישרדות הכוללים ואת שיעורי מוות לבבי פתאומי בין שתי הקבוצות.

מדגם המחקר כלל 120 חולים (גיל ממוצע של 64 שנים, מעקב ממוצע של 61.2 חודשים).

לאורך תקופת המעקב, 10 חולים (16.7%) בזרוע טיפול תרופתי בלבד ו-7 חולים (11.7%) חולים בזרוע טיפול תרופתי עם השתלת ICD הלכו לעולמם (p=0.25). למרות שלא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי התמותה הכוללים בין זרוע הטיפול התרופתי ובין זרוע טיפול תרופתי עם ICD, מהערכת הסיכון למוות לבבי פתאומי עלה הבדל מובהק סטטיסטית לטובת קבוצת החולים לאחר השתלת ICD (11.7% לעומת 1.7%, בהתאמה, p=0.02).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית לאחר השתלת ICD בשילוב עם טיפול תרופתי סטנדרטי תועד סיכון מופחת למוות לבבי פתאומי, בהשוואה לחולים תחת טיפול תרופתי בלבד. מנגד, לא זוהו הבדלים בשיעורי ההישרדות הכוללים בין שתי הקבוצות.

Clin Cardiol, Jul 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה