רמות NT-proBNP גבוהות עשויות לנבא סיכון מוגבר להפרעות קצב חדריות (Clin Cardiol)

בחולים לאחר השתלת ICD (או Implantable Cardioverter Defibrillator) וריכוזים גבוהים של NT-proBNP (או N-terminal pro-B-type Natriuretic Peptide) תועדו סיכויים גבוהים יותר להתפתחות הפרעות קצב חדריות לאורך המעקב, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית החוקרים בחנו את הקשר בין רמות NT-proBNP ובין מוות לבבי פתאומי ומעטים בחנו את הקשר עם תיעוד של הפרעת קצב לב חדרית, שהיא תוצא רלבנטי יותר להערכת הסיכון ובחירת חולים מתאימים להשתלת ICD.

במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 490 חולים לאחר השתלת ICD, אשר לקחו חלק במחקר SMASH, מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי. החוקרים בחנו את ריכוזי NT-proBNP בתחילת המחקר ולאחר 1.4 שנים, בממוצע. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 66 שנים ו-83% היו גברים, כאשר במחצית מהחולים (51%) ההתוויה להשתלת ICD הייתה מניעה ראשונית.

חציון ריכוז NT-proBNP עמד על 567 ננוגרם/ליטר, כאשר חולים עם ריכוזי NT-proBNP היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של אי-ספיקת לב מתקדמת וסיכוי גבוה יותר להשתלת ICD למניעה ראשונית.

לאורך מעקב ממוצע של 3.1 שנים, 28% מהחולים אובחנו עם הפרעת קצב לב חדרית אחת, לכל הפחות.

מהנתונים עולה קשר בין ריכוז NT-proBNP ובין הסיכון להופעת הפרעת קצב לב חדרית (יחס סיכון של 1.39 לכל עליה של לוגריתם יחידה, p<0.001). בחולים ברבעון העליון של ריכוזי NT-proBNP תועד סיכון גבוה כמעט פי ארבע להפרעת קצב לב חדרית, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון (יחס סיכון של 3.86, P<0.001).

עוד עולה מהנתונים כי ריכוזי NT-proBNP גבוהים יותר לוו בסיכון גבוה יותר לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 3.11 לכל עליה של לוגריתם יחידה, p<0.001) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 2.49, P<0.001). התוצאות נותרו ללא שינוי לאחר תקנון לגיל, מין, מדד מסת גוף, מחלה כלילית, אי-ספיקת לב, תפקוד כלייתי ומקטע פליטה של חדר שמאל.

הקשר עם הפרעת קצב לב חדרית היה בולט יותר בחולים בהם הושתל ICD למניעה שניונית (יחס סיכון של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.34-1.88), בהשוואה לחולים בהם השתלת ICD בוצעה כחלק ממניעה ראשונית (יחס סיכון של 1.24, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.51).

שינויים בריכוזי NT-proBNP במהלך 1.4 השנים הראשונות לא נקשרו עם הסיכון להפרעות קצב לב חדרית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת NT-proBNP הינה בדיקה לא-פולשנית, זמינה והדירה העשויה לסייע בהערכת הסיכון להפרעת קצב לב חדרית, בפרט בחולים לאחר השתלת ICD למניעה שניונית.

Clin Cardiol, July 3, 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה