טיפול מונותרפי באספירין או במעכבי P2Y12 למניעה שניונית של אירועים כליליים? (J Am Coll Cardiol)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי במקרים בהם שוקלים טיפול מונותרפי ארוך-טווח למניעה שניונית של אירועים כליליים, לטיפול מונותרפי במעכב P2Y12 יעילות טובה יותר ובטיחות דומה לאספירין ולכן זהו הטיפול המומלץ בחולים עם מחלת עורקים כלילית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אספירין הינו תכשיר נוגד-טסיות היחיד עם המלצה בדרגה I לטיפול מניעתי ארוך-טווח של אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת עורקים כלילית. העדויות בספרות הרפואית אינן עקביות בכל הנוגע ליעילות ובטיחות אספירין לעומת נוגדי-טסיות אחרים. מטרת הסקירה הנוכחית הייתה להשוות בין טיפול מונותרפי במעכב P2Y12 ובין אספירין בחולים עם מחלת עורקים כלילית.

החוקרים השלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים להשוואת טיפול מונותרפי במעכב P2Y12 לעומת טיפול מונותרפי באספירין למניעה של אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת עורקים כלילית. התוצא העיקרי היה משלב של תמותה קרדיווסקלארית, אוטם לבבי ואירוע מוחי. תוצאי סיום משניים מוגדרים מראש כללו אירועי דמם מג’ורי וסיבוכים קליניים (התוצא העיקרי וגם דימום מג’ורי).

מטה האנליזה כללה נתונים משבעה מחקרים עם 24,325 משתתפים, כולל 12,178 חולים שטופלו במעכב P2Y12 בלבד (Clopidogrel ב-7,545 חולים, Ticagrelor ב-4,633 חולים) ו-12,147 חולים שטופלו באספירין בלבד.

הסיכון לתוצא העיקרי היה נמוך יותר עם טיפול מונותרפי במעכב P2Y12 לעומת אספירין לאורך שנתיים (יחס סיכון של 0.88, p=0.012), בעיקר בשל סיכון מופחת לאוטם שריר הלב (יחס סיכון של 0.77, p<0.001). שיעור אירועי דמם מג’ורי היה דומה עם טיפול מונותרפי במעכבי P2Y12 או אספירין (יחס סיכון של 0.87, p=0.23) ושיעור הסיבוכים הקליניים היה נמוך יותר (יחס סיכון של 0.89, p=0.020) עם מעכבי P2Y12.

השפעת הטיפול הייתה דומה בתתי-קבוצות שונות ועם סוגים שונים של מעכבי P2Y12.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי הסקירה מצביעים על עדיפות לטיפול מונותרפי במעכבי P2Y12 לעומת אספירין כמניעה שניונית של מחלה כלילית.

J Am Coll Cardiol. 2023 Jul 11

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה