חסמי ביתא יעילים יותר מחסמי תעלות סידן בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל (Clin Cardiol)

טיפול בחסמי ביתא הפחית בצורה יעילה יותר את הסיכון לתמותה או אשפוז בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, בהשוואה לטיפול בחסמי תעלות סידן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Clinical Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל מטופלים באופן שגרתי בחסמי ביתא למרות העדר עדויות התומכות בתועלת של טיפול זה. מחקרים שפורסמו לאחרונה דיווחו כי למעלה מ-75% מהחולים עם אבחנה של אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל מטופלים בתכשירים אלו, בדומה, מחקרים נוספים הציעו כי לטיפול בחסמי תעלות סידן תועלת משמעותית בחולים אלו.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 12,940 מבוגרים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל מעשרה מחקרים אקראיים ומבוקרי שבחנו את היעילות של חסמי ביתא וחסמי תעלות סידן, כולל תמותה מכל-סיבה ואשפוז עקב אי-ספיקת לב. משך המעקב נע בין חודש ועד 42 חודשים.

בהשוואה לפלסבו, טיפול בחסמי ביתא וחסמי תעלות סידן הפחית משמעותית את הסיכון לתמותה מכל-סיבה ואשפוזים. עם זאת, הטיפול בחסמי ביתא לווה בתועלת גדולה יותר מבחינת תמותה מכל-סיבה (סיכון יחסי של 0.60, p=0.002) ואשפוזים (סיכון יחסי של 0.54, p=0.002) בהשוואה לחסמי תעלות סידן, אשר גם הפחיתו את הסיכון לתמותה מכל-סיבה (סיכון יחסי של 0.77, p=0.03) ואשפוזים (סיכון יחסי של 0.63, p<0.0001). החוקרים מציינים הטרוגניות משמעותית בין המחקרים וכן כי המחקרים התבססו על הגדרות שונות של אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בחסמי ביתא עשוי להפחית את הסיכון לתמותה או אשפוזים בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל בצורה יעילה יותר מחסמי תעלות סידן.

Clin Cardiol, June 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה