במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology מדווחים חוקרים מקוריאה כי החמרת תפקוד כלייתי שנה לאחר אוטם לבבי חד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין החמרת תפקוד כלייתי לאחר שנה אחת מאוטם לבבי חד ולהעריך את התוצאות הקליניות שלוש שנים לאחר אוטם לבבי. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 13,104 חולים ממאגר אוטם לבבי חד ארצי בין נובמבר 2011 ועד דצמבר 2015. הם הוציאו מהמחקר חולים שהלכו לעולמם, אובחנו עם אוטם לבבי חוזר או שבו לאשפוז בגין אי-ספיקת לב בתוך שנה מאוטם לבבי.
מדגם המחקר כלל 6,235 חולים, אשר סווגו לקבוצה של חולים עם החמרת תפקוד כלייתי וחולים ללא החמרה בתפקוד הכלייתי לאחר אוטם לבבי חד. החמרת תפקוד כלייתי הוגדרה כירידה של לפחות 25% בקצב פינוי גלומרולארי מתחילת המחקר ועד לאחר שנה אחת.
התוצא העיקרי היה שיעור אירועים לבביים מג’וריים, משלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי חוזר ואשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב לאחר שלוש שנים.
מהנתונים עולה כי בממוצע, חלה ירידה של 1.5 מ”ל/דקה בקצב פינוי גלומרולארי משוער וב-575 חולים (9.2%) תועדה החמרה בתפקוד הכלייתי לאחר שנה אחת.
לאחר תקנון למשתנים שונים, החמרת תפקוד כלייתי לאחר שנה אחת לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים מג’וריים (יחס סיכון מתוקן של 1.498, p=0.01), תמותה מכל-סיבה ואוטם לבבי חוזר בתוך שלוש שנים.
גיל מתקדם, מין נקבה, סוכרת, יתר לחץ דם, אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST, אוטם לבבי קדמי חד, אנמיה, מקטע פליטה של חדר שמאל קטן מ-35% וקצב פינוי גלומרולארי משוער קטן מ-30 מ”ל/דקה זוהו כגורמי סיכון בלתי-תלויים להחמרת תפקוד כלייתי לאחר אוטם לבבי חד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי החמרת תפקוד כלייתי שנה לאחר אוטם לבבי חד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים שונים. ניטור רמות קריאטינין בדם לאורך שנה לאחר אוטם בבי חד עשוי לסייע בזיהוי החולים בסיכון הגבוה ביותר ובהחלטה על צורך בטיפול ממוקד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!