מודל לחיזוי הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור (Circ Heart Fail)

במאמר שפורסם בכתב בעת Circulation: Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מודל ייעודי עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל וללא אבחנה של פרפור פרוזדורים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל וללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים. כעת הם ביקשו לפתח מודל סיכון פשוט לניבוי אירוע מוחי בחולים שלקחו חלק במחקרי I-PRESERVE (או Irbesartan in Heart Failure with Preserved Systolic Function) ו-PARAGON-HF (או Efficacy and Safety of LCZ696 Compared to Valsartan, on Morbidity and Mortality in Heart Failure Patients with Preserved Ejection Fraction). מודל הסיכון כלל שלושה משתנים: היסטוריה של אירוע מוחי קודם, סוכרת תחת טיפול באינסולין ורמות NT-proBNP בדם.

מדגם המחקר כלל 8,924 חולים, מהם 5,126 ללא פרפור פרוזדורים בתחילת המחקר.

מבין החולים ללא פרפור פרוזדורים, 190 חולים (3.7%) פיתחו אירוע מוחי לאורך חציון מעקב של 3.6 שנים (שיעור של 10.5 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל). הסיכון לאירוע מוחי עלה עם עליה במדד הסיכון: יחס הסיכון עמד על 1.78 בשלישון השני (רווח בר-סמך 95% של 1.17-2.71) ועל 3.03 בשלישון השלישי (יחס סיכון של 2.06-4.47), בהשוואה לשלישון הראשון.

בחולים בשלישון השלישי, שיעורי הופעת אירוע מוחי עמדו על 17.7 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל, בדומה לזה שתואר בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינם תחת טיפול נוגד-קרישה (20.7 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל) ובאלו עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-קרישה (14.5 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל).

המודל הדגים יכולת הבחנה טובה (C-index = 0.81) וניתן לקבל ציון פשוט על-בסיס המודל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מודל סיכון פשו ט עשוי לסייע בזיהוי תת-קבוצה של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, ללא פרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון גבוה לאירוע מוחי. מאזן סיכון-תועלת בחולים אלו עשוי לתמוך בטיפול נוגד-קרישה מניעתי, אך דרושים מחקרים פרוספקטיביים בכדי לסייע במענה על סוגיה זו.

Circ Heart Fail, Jun 23, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה