משפחה

מיקרוביום ייחודי של העור בקרב חולי פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית (Annals of the Rheumatic Diseases)

מחקר חדש מצא כי המגוון החיידקי בעור של מטופלים הסובלים מפסוריאזיס (PsO) עם או ללא דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) היה נמוך משמעותית מעורם של אנשים בריאים

מחקר חדש שפורסם ב- Annals of the Rheumatic Diseases והתבסס על נתונים מ-74 אנשים מצא כי המגוון החיידקי בעור של מטופלים הסובלים מפסוריאזיס (PsO), עם או ללא דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA), היה נמוך משמעותית מעורם של אנשים בריאים.

החוקרת הראשית, ד”ר אלבה בוא-אמורוס, בית הספר לרפואה של איקאן בהר סיני בניו יורק, אמרה כי ” המעבר מ-PsO ל-PsA עשוי, בחלקו, להיות מונע על ידי טריגרים מיקרוביאליים, מה שראוי לחקירה נוספת”. המחקר כלל 23 חולי PsO ו-31 חולי PsA ממרפאות עור וראומטולוגיה בניו-יורק, וכן קבוצת ביקורת שמנתה 20 אנשים בריאים. מעל 75% מהמשתתפים היו קווקזים וכולם היו מעל גיל 18. אחוז הגברים בקבוצת חולי הפסוריאזיס, קבוצת חולי דלקת המפרקים הפסוריאטית ובקבוצת הביקורת היה 65.4%, 47.8% ו-55.0%, בהתאמה. מכלל המטופלים נלקחו משטחי עור מעור פגוע ולא נגעי בגפיים העליונות והתחתונות (סך הכל 148 דגימות).

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לעור פסוריאטי (נגוע ולא נגוע), העור של משתתפי קבוצת הביקורת היה בעל מיקרוביום הרבה יותר מגוון (P < 0.05). בפרט, לעור הבריא היו רמות גבוהות יותר של Cutibacterium ו-Kocuria בהשוואה לעור הפסוריאטי (P =.016 ו-P =.011, בהתאמה), אך בעור הפסוריאטי היו רמות גבוהות יותר של Staphylococcus. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במיקרוביום בין דגימות PsO ו- PsA.

החוקרים מצאו גם שרמות ה-Corynebacterium בדגימות PsA עלו באופן משמעותי, בהשוואה לדגימות PsO (P < .05), מה שמצביע על תפקיד אפשרי של החיידק כסמן ביולוגי להתקדמות המחלה, אמרו החוקרים.

למאמר ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה