ההשפעה הכלייתית והקרדיווסקולארית של Efpeglenatide בחולים עם סוכרת מסוג 2 (N Engl J Med)

 

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית או מחלת כליות עם גורם סיכון למחלות לב וכלי דם, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים היה נמוך יותר בקרב אלו שקיבלו זריקה תת-עורית שבועית של Efpeglenatide במינון של 4 או 6 מ”ג, בהשוואה לחולים בזרוע הפלסבו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם מספר תכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אשר הפחיתו את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין מידע אודות ההשפעה של Efpeglenatide, אגוניסט לקולטן GLP-1 המבוסס על Exendine, על התוצאות הקרדיווסקולאריות והכלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיווסקולאריים.

במחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, נכללו חולים מ-344 אתרים ב-28 מדינות ומטרתו הייתה לקבוע את תוצאות הטיפול ב- Efpeglenatide בחולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם או מחלת כליות (קצב פינוי גלומרולארי משוער בטווח 25.0-59.9 מ”ל/דקה) עם גורם סיכון קרדיווסקולארי נוסף.

המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1:1 לקבלת זריקה תת-עורית שבועית של Efpeglenatide במינון של 4 מ”ג או 6 מ”ג, או לזרוע פלסבו. התוצא העיקרי היה סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי ראשון (משלב של אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה קרדיווסקולארית או מסיבה לא-ידועה).

מדגם המחקר כלל 2,717 חולים שטופלו ב- Efpeglenatide ו-1,359 משתתפים בזרוע הפלסבו. לאורך חציון מעקב של 1.81 שנים, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו ב-189 משתתפים (7.0%) בזרוע הטיפול ב- Efpeglenatide (3.9 אירועים ל-100 שנות-אדם) וב-125 משתתפים (9.2%) בזרוע הפלסבו (5.3 אירועים ל-100 שנות-אדם) (יחס סיכון של 0.73, p<0.001 להעדר-נחיתות; P=0.007 לעדיפות).

שיעורי תוצא כלייתי משולב (ירידה בתפקוד כלייתי או מאקרואלבומינוריה) עמדו על 13% בקרב מטופלים ב- Efpeglenatide ועל 18.4% בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.68, p<0.001). שלשול, עצירות, בחילות, הקאות, או נפיחות היו כולם נפוצים יותר עם Efpeglenatide לעומת פלסבו.

ממצאי המחקר מצביעים על השפעה מגנה אפשרית של Efpeglenatide בחולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם או מחלת כליות עם גורם סיכון קרדיווסקולארי.

N Engl J Med June 28, 2021

יליד ד”ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית חולים בלינסון. ליצירת קשר ומידע נוסף: www.amitakirov.com

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן