בקרב ילדים עם אסתמה לא-נשלטת בדרגה בינונית-עד-חמורה, טיפול ב-Dupilumab (דופיקסנט) מלווה בירידה בהתלקחויות המחלה הריאתית ושיפור בתפקוד ריאתי, כך עולה מתוצאות מחקר VOYAGE, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Thoracic Society.
מדגם המחקר כלל ילדים בגילאי 6-11 שנים, אשר חולקו באקראי ביחס 2:1 לקבלת טיפול בדופיקסנט בזריקה תת-עורית. הטיפול בדופיקסנט ניתן אחת לשבועיים במינון 100 מ”ג לאלו במשקל של עד 30 ק”ג, או במינון של 200 מ”ג באלו במשקל מעל 30 ק”ג.
מבין 408 חולים שנכללו במחקר, 350 אובחנו עם פנוטיפ דלקתי מסוג 2 וב-259 חולים תועד ריכוז אאזנופילים בדם של 300 תאים/מיקרוליטר ומעלה.
מהנתונים עולה כי הטיפול בדופיקסנט לווה בירידה של 59.3% בשיעור התלקחויות אסתמה בקרב ילדים עם פנוטיפ מסוג 2 ובשיפור במדד FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) לפני מתן מרחיבי סמפונות (הבדל בממוצע ריבועים פחותים של 5.21% לעומת פלסבו, P=0.0009).
הטיפול בדופיקסנט לווה בירידה ברמות Nitric Oxide באוויר הננשף (הבדל בממוצע ריבועים פחותים של 17.84- לעומת פלסבו, p<0.0001) לאחר 12 שבועות.
לאחר 24 שבועות, בקרב מטופלים בדופיקסנט תועד שיפור גדול יותר במדד ACQ-7-1A (Asthma Control Questionnaire-Interviewer Administered) מתחילת המחקר לעומת פלסבו (הבדל בממוצע ריבועים פחותים של 0.33-, בהשוואה לפלסבו, p=0.0001).
הממצאים היו דומים בחולים עם אסתמה אאזנופילית (300 תאים/מיקרוליטר ומעלה), עם ירידה של 65% בשיעור השנתי של התלקחויות חמורות לעומת פלסבו.
החוקרים מסבירים כי הטיפול בדופיקסנט הוביל לשינוי מהיר באחוז הצפוי של מדדי FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות. התועלת של הטיפול הפעיל לעומת פלסבו תועדה כבר במדידה הראשונה לאחר שבועיים.
שיעור האירועים החריגים על-רקע הטיפול היה דומה בזרוע ההתערבות ובקבוצת הפלסבו (83% לעומת 80%, בהתאמה), כאשר אירועים חריגים חמורים על-רקע הטיפול תועדו ב-4.8% מהמטופלים בדופיקסנט וב-4.5% מאלו בזרוע הפלסבו.
החוקרים מסבירים כי השיפור שתועד בתפקוד הריאתי משקף שיפור בעל חשיבות קלינית אך קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Thoracic Society.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!